טענת "פרעתי". עניין הפחתת ריביות לפי הוראות סעיף 81א4 וחוסר תום לב של

1. לפניי בקשת החייב להורות על סגירת תיק ההוצאה לפועל כנגדו בהתאם להוראות סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז - 1967 (להלן: "החוק" ) מחמת "שיהוי בלתי סביר" ו"חוסר תום לב" בניהול התיק על ידי הזוכה, מזה למעלה משני עשורים. לחילופין, עותר החייב, להפחתת ריביות בתיק ההוצאה לפועל מכוח הוראות סעיף 81א4 לחוק.

2. לאחר שהוגשו לתיק הבקשה, תגובת הזוכה ואף תשובת החייב, התקיים דיון במעמד הצדדים ביום 25.11.20, אליו לא התייצבו מי מהצדדים או מצהיריהם ורק באי כוחם (לעניין זה אתייחס בהמשך) , הוגשו סיכומיי הצדדים ומכאן החלטתי.

3. טיעוני החייב:

א. לטענת החייב, ככלל, נטל הראיה בבקשה בטענת "פרעתי" מוטלת על כתפי החייב, אולם במקרה בו טוען החייב לשיהוי מצד הזוכה, חל היפוך נטל הראיה ועל הזוכה לסתור טענותיו של החייב ולהראות כי היא לא ויתרה על חובה, תוך מתן הסבר משכנע, לשיהוי בנקיטת ההליכים בתיק ההוצאה לפועל.

ב. לטענת החייב, הזוכה לא הצליחה לסתור טענותיו, וכי חל שיהוי בלתי סביר בניהולה של הזוכה בתיק. מטענות הזוכה, לא ניתן נימוק מדוע לקח לזוכה 8 שנים להגיש בקשה למינוי כונס נכסים. החייב מפנה לתשובת הזוכה, כי במהלך השנים עד להגשת הבקשה למינוי כונס נכסים, נעשו ניסיונות פשרה בין הצדדים וטוען כי הזוכה לא הצליחה להוכיח ניסיונות אלה נוכח כך שבין השנים 2007-2014 יוצגה הזוכה על ידי עוה"ד XXX (להלן: "XXX") ב"כ הקודם וב"כ הנוכחי של הזוכה, עוה"ד XXX (להלן: "XXX") מונה לייצגה בתיק רק בשנת 2014 ורק במאי 2015, הוגשה על ידו בקשה למינוי כונס נכסים בתיק, אשר מונה בסופו של יום רק במאי 2020.

ג. לטענת החייב, משלטענת הזוכה, ב"כ הנוכחי, XXX הוא שניהל את התיק מאז קבלת הייצוג ולו המידע באשר לפעולות אשר בוצעו על ידי הזוכה, מו"מ בין הצדדים וניסיונות איתור הנכס, היה על XXX להתייצב לדיון אף הוא ויש להוסיף האמור - ולחוסר המידע העולה בעקבות כך, להתנהלות הזוכה בתיק.

ד. החייב אף עותר כי במסגרת התנהלות הזוכה, תילקח בחשבון העובדה כי נציגת הזוכה (המצהירה מטעמה) לא התייצבה לדיון, על אף שלא הייתה כל בקשה מקדימה או החלטה הפוטרת אותה מהתייצבותה.

ה. לטענת החייב, תיק ההוצאה לפועל נפתח בגין חוב ארנונה של מספר חודשים, במהלך השנים 1999-2006, חוב אשר מסתכם באלפי שקלים בודדים בלבד. מאז ועד היום, ולמעלה מ- 20 שנה משלם החייב לזוכה את מלוא תשלום הארנונה, כך ש"כיסה של הזוכה" לא נפגע, ובוודאי לא באופן המצדיק ניהול התיק באופן רשלני, וזאת במשך 7 שנים עד להחלפת ב"כ הזוכה בתיק. לעניין זה מפנה החייב לדברים אשר נאמרו בשיחה טלפונית במהלך הדיון עם XXX או אז הבהיר האחרון כי עלה בידי XXX קשיים לאיתור הנכס אשר בבעלות החייב (נוכח אי רישומו בטאבו אלא במנהל) ועל כן הוחלף הייצוג בתיק, ל XXX אשר מתמחה באיתור נכסים, זאת על אף שהיה ידוע לזוכה, כי לחייב נכס, בגינו הוא משלם לה ארנונה, התנהלות אשר מעידה על רשלנותה של הזוכה בניהול התיק באותם השנים. עוד בעניין זה מפנה החייב לכך שבמשך כל התקופה בה יוצגה הזוכה על ידי ב"כ הקודם, לא בוצעו פעולות בסיסיות כגון: הוצאת אישור זכויות במנהל, הטלת עיקולים, הטלת עיקול על השוכרים בנכס, מינוי כונס נכסים  ובתיק ננקטו הליכי עיקול צד ג' במדיה בלבד.

ו. אף לאחר קבלת הייצוג על ידי XXX ,בשנת 2014, לקח לאחרון כ- 4 שנים עד לקבלת מינוי כונס נכסים בתיק, פרק זמן, כך לטענת החייב, בלתי סביר.

ז. לטענת החייב, יש לראות בכך שמאז פתיחת תיק ההוצאה לפועל ועד לקבלת מינוי כונס הנכסים על הנכס שבבעלות החייב, עברו שנים רבות, בהן ננקטו על ידי הזוכה עיקולי צד ג' במדיה, רשלנות מטעם הזוכה ושיהוי בנקיטת הליכי ההוצאה לפועל.

ח. החייב אף מפנה להתנהלות הזוכה ולהחלטות שניתנו בתיק באשר להטלת עיקול על דמי השכירות במשך תקופה אורכה ולאי פעילות הזוכה לשם גבייתם.

ט. לטענת חייב, התנהלות זו של הזוכה, גרמה לכך, כי החוב בתיק "שילש את עצמו", בתוך 8 שנים, ובכך הפכה הזוכה את התיק ל"תוכנית חסכון". בעניין זה מפנה החייב לע"א (ת"א) 2836/03, עיריית תל אביב נ' מור תמר (פורסם בנבו) (להלן: "פס"ד מור תמר").

י. החייב אף טוען לעניין התנהלות ב"כ הזוכה הנוכחי ולניהול הליך מינוי כונס הנכסים לנכס. לטענת החייב 3 בקשות שונות שהוגשו למינוי כונס נכסים בתיק, נדחו, בשל הגשתן ללא שבוצעו בדיקות מקדימות על ידי הזוכה, עוד קודם להגשתן בפועל. החייב מפנה להליכים ולבקשות אשר ננקטו על ידי הזוכה בין השנים 2015  - 2018 - אשר מעידות על ניסיון הזוכה לגרום לחוב נשוא התיק "לתפוח". רק ביום 24.05.18 מונה ב"כ הזוכה ככונס נכסים בתיק בעל סמכות חלקית בלבד והיא  לשם בדיקת כדאיות ההליך. החייב טוען כי אף בעניין זה התנהלה הזוכה באופן "רשלני" ומאז מתן החלטה זו ועד למינוי ב"כ הזוכה ככונס נכסים למכירת החנות עברו שנתיים נוספות, בהן החוב בתיק המשיך ועלה.

יא. לאור כל האמור לעיל, התנהלות הזוכה לאורך כל שנות תיק ההוצאה לפועל, הן על ידי ב"כ הקודם והן על ידי ב"כ הנוכחי - באשר לניהול הליכי כינוס הנכסים בתיק ואי ביצוע פעולות אל מול השוכרים בנכס והתשלומים שכן שולמו במרוצת השנים על ידי החייב אשר עולים על כמחצית מקרן החוב המקורית, מהווים עילה לסגירת תיק ההוצאה לפועל או לכל הפחות להפחתת ריביות בתיק ההוצאה לפועל בהתאם להוראות סעיף 81א4 לחוק והעמדת גובה החוב בתיק על קרן החוב המקורית בסך 63,270 ש"ח בקיזוז התשלומים ששולמו בסך 32,000 ש"ח, כך שקרן החוב בתיק תעמוד על סך של 31,270 ש"ח.