טענות מקדמיות של שיהוי והעדר כסוי בטוחי עקב אי מסירת הודעה על תאונה מצ המבוטח

הקדמה :

התובע, יליד 25/11/62, עותר לחיוב הנתבעות לפצותו בגין נזק גוף שנגרם לו, לטענתו, בתאונת עבודה מיום 23/4/96 במסגרתה החליק לאחור ונפגע בגבו. לטענת התובע, בעת שנטל בידיו פלטת ברזל לאחר קידוחה במכונת קידוח, החליק על רצפת העבודה שהיתה רטובה ממים ושמן ונפל לאחור על משטח עליו היו מונחות פלטות ברזל נוספות (להלן: "התאונה").

הנתבעת מס' 1 היתה מעבידתו של התובע במועד התאונה וביום 24/9/00 נכנסה להליכי פירוק (להלן: "קדמני"). הנתבעת מס' 2 היתה מבטחתה של קדמני בביטוח חבות מעבידים במועדים הרלוונטיים לתביעה (להלן: "המבטחת").

מעיון בטענות הצדדים ובסיכומיהם עולה כי אין מחלוקת של ממש בדבר עצם קרות התאונה ופגיעתו של התובע במהלכה, ועיקר המחלוקת סבה סביב שאלת האחריות, שאלת גובה הנזק ושאלות נוספות ביחס לכיסוי הביטוחי.

הכרעה בטענות מקדמיות - שיהוי והעדר כיסוי ביטוחי :

בטרם אכנס לפירוט הגרסה העובדתית המתוארת ע"י התובע, אפנה לכך שעל אף שאירוע התאונה נשוא התובענה אירע עוד ביום 23/4/96, בחר התובע, מטעמים הקשורים עמו, להגיש את תביעתו רק ביום 3/10/02, כחצי שנה לפני תום תקופת ההתיישנות.

לטענת המבטחת, התובע התמהמה בהגשת תביעתו והגישה רק בסמוך להתיישנותה, שנתיים לאחר שניתן צו פירוק כנגד קדמני, ורק במועד זה נודע לה על התאונה. כן טוענת המבטחת כי הגשת התביעה בשיהוי כה ניכר פגעה באופן בלתי הפיך ביכולתה להתגונן בפני התביעה, ונתון זה מצדיק דחיית התביעה.

יתירה מכך, לטענת המבטחת, בניגוד לתנאי הפוליסה, לא הודיעה לה קדמני על התאונה בסמוך לאחר התרחשותה, ועל כן יש לדחות את התביעה מחמת העדר כיסוי ביטוחי.

אפנה כעת לדון בנושאים המקדמיים שהועלו ע"י המבטחת - ראשון ראשון ואחרון אחרון.

א.         טענת השיהוי:

דין טענת השיהוי שהעלתה המבטחת להידחות.

בע"א 6805/99 תלמוד תורה הכללי והישיבה נ' הועדה המקומית, פ"ד נז(5) 433 (2003) נידונו התנאים להחלת טענת השיהוי במשפט האזרחי וכך נקבע:

"שיהוי בתוך תקופת ההתיישנות נוצר מקום שיש בהשתהות בפנייה לבית המשפט משום שימוש לא נאות בזכות התביעה הנתונה לתובע ופגיעה בציפייה הלגיטימית של הנתבע שלא להיתבע - שימוש המגיע כדי ניצול לרעה של ההליך השיפוטי... לצורך טענת שיהוי נדרש להוכיח כי בנסיבות המקרה התובע זנח את זכות התביעה העומדת לו, או שבמשך הזמן שינה הנתבע את מצבו לרעה. היו שהוסיפו תנאי חלופי שלישי שעניינו שיהוי שנגרם עקב חוסר תום לבו של התובע... הנטל להוכיח את התנאים הנדרשים לקיום שיהוי מוטל על הטוען לכך - קרי: הנתבע".

בהמשך פסק הדין נקבע, כי איחור בהגשת תביעה, כשלעצמו, אינו מעיד על ויתור מצד התובע על זכות התביעה, וכי השתהות בתחום תקופת ההתיישנות הינה זכותו של המתדיין. כפועל יוצא, נקבע כי סילוק תביעה בטענת שיהוי יתכן מקום בו חוסר תום לבו של התובע או מצג ממשי של ויתור או מחילה מצידו על זכותו הם שהניעו את הנתבע למעשה שהביא לשינוי במצבו לרעה.

המבטחת במקרה שלפני הסתפקה בהעלאת הטענה לפיה הגשת התביעה בשיהוי ניכר פגעה באופן משמעותי ביכולתה לאתר עדים להתרחשות התאונה וביכולתה להשיג מסמכים רלוונטיים לניהול הגנתה, ברם בטענה בלבד לא סגי. המבטחת לא הצביעה על ניסיונות מצדה לאתר עדים לאירוע או תיעוד אחר בקשר לתאונה, לא פירטה מהם אמצעי החיפוש והבדיקה בהם נקטה, לא ציינה אם ניתן היה לקבל העתק מהמסמכים ממקורות אחרים, כגון המפרק שמונה לקדמני, והאם פנתה לגרומים אלה, וכן לא הבהירה - הלכה למעשה - מהו הנזק שנגרם לה. מכל מקום, המבטחת לא הוכיחה חוסר תום לב מטעם התובע בהשתהותו בהגשת התביעה.

אינני סבור כי ניתן בנסיבות המקרה דנא לראות בהתנהגותו של התובע משום מצג ברור מצדו אודות ויתור או מחילה על זכות התביעה הנתונה לו ואף אם עבר פרק זמן ניכר ממועד אירוע התאונה ועד להגשת התביעה, הרי שאין בנתון זה, כשלעצמו, כדי לבסס טענת שיהוי. וודאי שהמבטחת לא עמדה בנטל הכבד להוכיח כי חוסר תום לב מצדו של התובע הוא שהביא לשינוי לרעה במצבה. יתירה מכך, המבטחת כאמור לא הוכיחה מה הנזק שנגרם לה כתוצאה מהאיחור בהגשת התובענה, אשר הוגשה כאמור בטרם חלפה תקופת ההתיישנות, והטענה כי קדמני נכנסה בינתיים להליכי פירוק אין בה כדי לפטור את המבטחת מהוכחת הנזק שנגרם לה, ככל שנגרם.

הואיל וזכות הגישה לערכאות הוכרה בפסיקה כזכות חוקתית אשר נועדה להבטיח את יכולתו של הפרט שבידו עילת תביעה להיזקק לערכאות המשפט ולברר במסגרתן את עניינו ובהתחשב בכך שהשיהוי האזרחי הוא אמצעי שיש לעשות בו שימוש בנסיבות חריגות בלבד (ראה ע"א 6805/99 הנ"ל) - דין טענה זו של המבטחת להידחות.

ב.         הטענה להעדר כיסוי ביטוחי עקב אי מסירת הודעה על התאונה מצד המבוטח:

גם טענתה זו של המבטחת לפיה אי מסירת הודעה על התאונה מצד קדמני מצדיקה שלילת הכיסוי הביטוחי, דינה להידחות.