טענה לגבי אופן קביעת שומת מס רכוש, אינה מעוררת שאלה משפטית

החלטה

1. בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב )השופטת דניה קרת( בו
דחה בית המשפט קמא את ערעור המבקשת על החלטת ועת ערר לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים,
תשכ"א-1961 ]להלן: "החוק"[, בקשר לשומת מס רכוש שנקבעה לה לשנת 1997, בגין קרקע
בשטח של 100,000 מ"ר בצפון מערב גבעת שמואל, בו מקימה המבקשת שכונת מגורים )להלן -
"המקרקעין"(.

2. המשיב הוציא למבקשת שומת מס רכוש לשנת 1997 בגין המקרקעין וקבע את שוויים בתחילה
ל-2,500 ח"ש למ"ר אחד. על הודעה זו הוגשה השגה והיא נדחתה. על ההחלטה בהשגה הוגש ערר
וביום 15.9.99 החליטה ועדת הערר להפחית ב-%25 את השומה. המבקשת הגישה ערעור על
החלטת ועדת הערר. בערעור טענה המבקשת כי החלטת הועדה לא היתה מנומקת דיה וכי הועדה
לא התייחסה לדרך החישוב בחוות דעת שמאי מטעם המבקשת בה נאמד שווי הקרקע בסכום נמוך