טענה לביטול הסכם עקב היותו פיקטיבי, התחייבות לשלם נזק שאינו מחייב תשלום מן הדין – תקפה או נידונה כהתחייבות בטעות?

לפנינו שתי תביעות מרכזיות של האיש (להלן: התובע) ובקשת האישה (להלן: הנתבעת) לביטול עיקולים שניתנו לבקשת התובע.

תקציר רקע עובדתי הרלוונטי למתן החלטה בתביעות הנ"ל

א. בתאריך י"ב בניסן תשס"ו (10.4.2006) נישאו הצדדים כדת משה וישראל. לצדדים שני ילדים קטינים הנמצאים במשמורת הנתבעת: בן יליד 2006 ובת ילידת 2009.

ב. לתובע אלו נישואין ראשונים, לנתבעת – נישואין שניים ולה ילד מנישואין קודמים.

ג. בתאריך כ"ה באייר תשע"ה (14.5.2015) הגישו הצדדים לבית הדין בקשה לאישור הסכם שעליו חתמו ביום כ"ג באייר תשע"ה (12.5.2015) ובו הסדרת הגירושין, משמורת והסדרי שהות, מזונות ילדים בסך ששת אלפים וחמש מאות ש"ח לחודש, חלוקת רכוש וזכויות וכן הסדרת חובות. בית הדין אישר את ההסכם ונתן לו תוקף של פסק דין.

ד. בתאריך ב' בסיוון תשע"ה (20.5.2015) (שישה ימים לאחר אישור ההסכם המקורי) הגישו הצדדים בקשה לאישור תוספת להסכם הקודם, ובה שינוי בעניין המשמורת והמזונות – המשמורת תעבור לידי האב, והאם תשלם לתאב מזונות ילדים בסך חמשת אלפים ושמונה מאות וחמישים ש"ח לחודש. בית הדין אישר את התוספת ונתן לה תוקף של פסק דין, לאחר שבדק את יכולת האם לעמוד בתשלומי המזונות.

ה. בתאריך י"ט באלול תשע"ה (3.9.2015) (כשלושה וחצי חדשים לאחר אישור התוספת הקודמת) הגישו הצדדים בקשה לאישור תוספת להסכם שבה הושבה המשמורת לאם ונקבע סכום מזונות בסך חמשת אלפים וחמש מאות ש"ח לחודש במקום ששת אלפים וחמש מאות ש"ח בהסכם המקורי.
בית הדין אישר את התוספת, שעליה חתמו הצדדים בתאריך י"ז באלול תשע"ה (1.9.2015).

ו. בתאריך ט"ו במרחשוון תשע"ו (28.10.2015) הגיש התובע לבית הדין בקשה להעברת נכס קרקע במושב לטובת הנתבעת, בהתאם לסעיף 28 להסכם הגירושין שאושר. בית הדין אישר את הבקשה בהחלטה מהתאריך הנ"ל.

ז. בתאריך כ"ה בכסלו תשע"ו (7.12.2015) הגיש התובע תביעה לביטול ההסכם, בטענה כי היה פיקטיבי, ונערך 'לצורכי פנים', כמו הברחת כספים שלו מנושים. לראיה ציין את העובדה שהצדדים המשיכו להתגורר יחד לאחר הגירושין, כזוג לכל דבר ועניין, עד כחודש לפני הגשת תביעתו לביטול ההסכם. הנתבעת הכחישה את טענות התובע וטענה כי ריחמה עליו בהיותו ללא קורת גג, ולכן הכניסה אותו לבית שבו התגוררה.

ח. בית הדין הורה על סידור גט לחומרא, ואכן הצדדים התגרשו כהוראת בית הדין.

ט. התקיימו דיונים רבים שבהם נחקרו הצדדים ונשמעו עדים לבירור התביעה.

י. בתאריך כ"ח בשבט תשע"ו (7.2.2016) הגיש התובע בקשה לעיקול נכסי הנתבעת וזכויותיה וכן העסק הרשום על שמה. בית הדין נעתר לבקשה.

יא. בתאריך כ"ח בכסלו תשע"ו (20.11.2016) הגישה הנתבעת בקשה לביטול העיקולים, שלדבריה אינם צודקים. מבקשת להסתפק בעיקול הקרקע ב[...]

יב. בתאריך י"ט באלול תשע"ז (10.9.2017) פתח התובע תביעה להפחתת מזונות הילדים לסך שלוש מאות ושישים ש"ח לחודש בגין שינוי נסיבות שחל. התובע הציג מסמכים רפואיים לראיה שאינו מסוגל לעבוד וכי נקבעה לו נכות של מאה אחוז. לדבריו, הנתבעת משתכרת כשלושים אלף ש"ח לחודש, ואילו הוא מקבל קצבת נכות ומסתייע באימו לצורכי כלכלה.

יג. לצדדים נקבע מועד לדיון בתביעה זו. התובע לא הופיע, ואילו הנתבעת וב"כ הופיעו. לדברי הנתבעת, הכנסתה מסתכמת בסך עשרת אלפים ש"ח לחודש.

טיעוני התובע המרכזיים

א. ההסכם שנחתם נערך לצרכים פנימיים, כדי שנושיו לא ייקחו כספים השייכים לו ושחב להם כתוצאה של 'עוקץ' ש'עקצו אותו'.