טען כי טבע במלון באילת, אך לא הוכיח תביעתו- לא יקבל פיצוי

1.     1.     התובעות התארחו במהלך חודש אוגוסט 2002 במלון בריזה טופז באילת השייך לרשת מלונות נתבעת 1.

2.     2.     ביום 24.8.02 בעת שרחץ התובע בבריכה הוא נקלע למצוקה עקב כניסתו למים העמוקים מבלי שידע לשחות.

3.     3.     התובע הוצא מהבריכה כשהוא מחוסר הכרה, הועבר לבית חולים אך לאחר יומיים, בניגוד לדעת הרופאים, חזר לביתו.

4.     4.     התובע הגיש תביעתו ביום 20.9.07 ­­­­לתשלום נזקיו ונזקי אשתו, עקב הטראומה שעברה שראתה אותו טובע.

5.     5.     יצויין כבר עתה, כי התובעים לא צירפו לתביעתם כל חוות דעת רפואית שהיא.

6.     6.     במהלך הדיון העידו התובע והתובעת בלבד , ואילו מטעם הנתבעות העיד מר אבו רביע פאיז שהיה במועד הארוע קצין בטחון במלון. עדויותיהם הראשיות של הצדדים היו בתצהירים.

7.     7.     התובעים פנו לבא כוחם וחתמו על יפוי כח ביום 2.5.07 ובא כוחה שלח מכתב לחברת הביטוח ביום 27.7.07.אין כל טענה כי היתה פניה למלון בתאריך קודם יותר.

8.     8.     התובעים טוענים בעדותם כי לא היו שלטים ולא היה סימון במעבר בין המים הרדודים למים העמוקים. מאחר והמדובר בעדות יחיד של התובע ובעדות יחידה של הנתבעת, שלשניהם יש אינטרס בתביעה הרי היה עליהם להביא תמיכה לגירסתם על ידי עדות של אנשים שנראו במקום או על ידי צילום המקום. התובע הגיע למלון באמצעות נופש של ועד עובדים ויכול היה להביא לעדות אחד מחבריו שהיה איתו במלון אך לא עשה כן.

9.     9.     קצין הבטחון העיד כי היה סימון אדום והיו שלטי אזהרה. הנתבעות לא הביאו כל ראיה להמצאת שלטים או סימון אדום. לטענת העד הצילומים שצולמו על ידי חוקרת חברת הביטוח הושמדו כי עברו כ-5 שנים מיום הארוע ולא היתה כל פניה לפיצוי.

10.          התובע, על פי תשובותיו בתצהיר תשובות לשאלון וכן בעדותו בבית המשפט אישר כי הוא סובל מסכיזופרניה וכי הוא מקבל תרופות וזריקות וכאשר אינו לוקח תרופות הוא אינו חש בטוב.

11.          בתעודת חדר המיון צויין כי התובע לא לקח תרופות באותו יום.

12.          לתובע נכות קבועה בשיעור 75% עוד קודם לארוע  נשוא תיק זה.

13.                         13.                         התובע טוען בעדותו כי לאחר שהחל לטבוע המציל לא עשה

דבר להצילו מאחר והוא שוחח עם אדם אחר וכלל לא שם לב לארוע. מי שהצילו היתה בחורה שהיתה בעת הארוע ומשתה אותו מהמים.

14.          קצין הבטחון העיד כי ביום הארוע היה מציל מחליף אשר הוזעק על ידי בתי מלון שונים כתחליף והיתה לו תעודת מציל.

15.          גם לטענה כי, המציל התרשל לא הובאה כל ראיה תומכת לעדות התובעים.

16.                         16.                         העובדה שהתובע פנה לראשונה לנתבעות לאחר כ-5 שנים מיום הארוע יש בכך קושי להבאת ראיות מטעם הנתבעות.

17.                         17.                         על התובע להוכיח את כל העובדות המהוות את עילת תביעתו ובמקרה זה את רשלנות נתבעת 1 או המציל מטעמה. כאמור לעיל, התובעות לא הוכיחו את אותן עובדות, למעט בעדות שלהם.

18.                         18.                         אשר על כן, אני דוחה את התביעה.