טמבור רכב צבעים נ' פ.י.א צפון בע"מ ואח'

פסק דין

בפני תביעה כספית בה מבקשת התובעת, לאחר תיקון התביעה, לחייב את הנתבעת מס' 1 (להלן: "הנתבעת") לשלם לה חוב כספי ופיצוי בסך כולל של 202,481 ₪ בגין עסקה הנוגעת להשאלת ציוד לצורך שימוש במוצרים של התובעת לצביעת רכבים.

כמו כן מבקשת התובעת לחייב את הנתבע מס' 2 (להלן: "הנתבע") בפיצויה בסך של 50,000 ₪ בגין הוצאת לשון הרע, בגין אמירה שנאמרה על ידו במהלך אחד הדיונים שהתקיים בהליך, עובר לתיקון התביעה.

רקע והשתלשלות ההליך המשפטי:

1. התביעה הוגשה במקורה כתביעה בסדר דין מקוצר, שבגידרה עתרה התובעת, שהינה חברה שעיסוקה בשיווק צבעי רכב ומוצרים נלווים, לחייב את הנתבעת, שהינה מוסך לפחחות וצבע, להשיב לה ציוד אשר הושאל מהתובעת, ללא תמורה, ובמועד הגשת התביעה טרם הושב ו/או לחילופין לשלם לתובעת שוויו של הציוד וכן את שוויו של מלאי שהועמד לטובת הנתבעת.

בנוסף ביקשה התובעת לחייב את הנתבעת לשלם בגין סחורה אשר סופקה לה ואשר התמורה בגינה לא שולמה, לטענתה, וכן לפצות את התובעת בגין הפרת ההסכם שבין הצדדים.

בסה"כ הועמדה התביעה במקורה על סך של 137,348 ₪ נכון ליום 30.3.05, מועד הגשתה.

בקשת התובעת לפיצול סעדיה באופן שבו תוכל להמשיך ולתבוע את נזקיה שיתגבשו עד למועד השבת הציוד המושאל, התקבלה בהחלטה מיום 14.6.05.

2. לאחר שכב' הרשם מוראני הורה על מחיקת הכותרת והעברת הדיון בה לסדר דין רגיל, התקיים ביום 20.11.06 דיון במסגרתו הגיעו הצדדים להסכמות כדלקמן:

* ביום 26.11.06 תשיב התובעת לעצמה חזקה במכונות ובציוד המפורט בסעיף 5 לכתב התביעה המקורי (להלן: "הציוד"), ויערך פרוטוקול מסירה עליו יחתמו שני הצדדים, תוך שמירת זכות כל צד להגיש כל בקשה בקשר להשבת הציוד.

* ניתנה לתובעת רשות לתקן את כתב התביעה על דרך של מחיקת הפריטים הכלולים בסעיף 10 לכתב התביעה הנוגעים להשבת הציוד, והוספת הסעדים שלגביהם ניתן פיצול הסעדים.

3. ביום 26.11.06 הוחזר לתובעת מלוא הציוד (בהתאם לפרוטוקול שחתמו הצדדים - נספח "ה" לנ/1) ובהעדר בקשות בהקשר זה, בהתאם להחלטה מיום 20.11.06 (וחרף הודעת התובעת כי לא כל הציוד היה תקין), אין לצדדים טענות ביחס להשבת הציוד במלואו.

4. ביום 22.1.07 הוגש כתב תביעה מתוקן. הסעדים הנתבעים בכתב התביעה המתוקן מהנתבעת הם כמפורט להלן:

1. יתרת חוב בהתאם לכרטסת הנהלת חשבונות בסך של 17,068 ₪.

2. שיפוי בגין הפרת הסכם בסך של 26,388 ₪ בהתאם לסעיף 14 להסכם.

3. אובדן הכנסה בגין השבה מאוחרת של הציוד בסך 165,000 ₪.

4. פיצוי מוסכם בגין האיחור בהחזרת הציוד בסך 455,244 ₪ בהתאם לסעיף 18 להסכם.

סך כל הפיצוי שהתובעת טוענת כי היא זכאית לקבל מהנתבעת עומד על סך של 663,700 ₪ ואולם לצורכי אגרה העמידה התובעת את התביעה כנגד הנתבעת על סך של 202,481 ₪ בלבד, כאשר סעיפים 3 ו-4 לעיל צומצמו לתקופה שהחל ממועד משלוח מכתב הנתבעת מיום 14.6.05 (נספח "ו" לת/1) (בו היא נתנה הסכמתה להשבת הציוד) ועד למועד השבת הציוד בפועל (18 חודשים).

כמו כן בכתב התביעה המתוקן הוסף הסעד בגין הוצאת לשון הרע ע"י הנתבע, וזאת בגין דברים אשר השמיע, לטענתה, במהלך הדיון שהתקיים ביום 20.11.06, ואשר לא נרשמו בפרוטוקול הדיון, ואשר בהם נטען כי ייחס לתובעת התנהגות מאפיונרית.

במאמר מוסגר יצויין כי בכתב התביעה המתוקן (כמו גם בת/1) כללה התובעת פריט ציוד נוסף אשר הושאל, לטענתה, לנתבעת ואשר לא נכלל בכתב התביעה המקורי - תנור לייבוש מכוניות לאחר צבע. עם זאת במהלך שמיעת הראיות, העיד המצהיר מטעם התובעת- מר יצחק סקוברוניק (להלן: "יצחק") כי מדובר בטעות וכי התובעת לא סיפקה תנור לנתבעת (עמ' 7 שורות 6-8 מהסוף), ומשכך, ומאחר ולא התבקש כל סעד ביחס לתנור, אין צורך להתיחס לפריט זה.