טללה נ' מדינת ישראל

החלטה

מבוא:

בפני בקשה להורות על החזרת רישיון הנהיגה של המבקש.

התאונה נשוא הבקשה, ארעה ביום 26.06.11, כאשר ב-28.06.11 נפסל המבקש פסילה מנהלית למשך 60 יום, על ידי קצין המשטרה.

למבקש מיוחסת עבירה לפיה בתאריך הנ"ל, בשעה 20.00 לערך, נהג ברכב משא, בכביש 41 – צומת בית הספר החקלאי כנות, לא ציית לתמרור, ב-37, נכנס לצומת מבלי לתת זכות קדימה לרכב שהגיע מצד שמאל, חסם דרכו והרכבים התנגשו, תוך כדי גרימת נזק לרכוש וחבלות של ממש.

תמצית טענות המבקש להשבת רישיון הנהיגה:

הוא עצר בתמרור ורכבים נתנו לרכבו שהנו גדול וכבד לעבור אך הנהגת "לא נתנה לו זכות קדימה".

פרנסתו ופרנסת משפחתו תלויה ברישיון נהיגתו כאשר יש לו חובות מרובים.

תמצית מענה ב"כ המשיבה:

יש תשתית למסקנה שרכב המבקש חסם נתיב נסיעתו של הרכב המעורב.

לדברי הבוחן שדה הראיה פתוח.

בית המשפט בבואו לשקול אם לקיים את הפסילה המנהלית של קצין המשטרה בודק אם יש ראיות לכאורה ואם כן, עליו לשאול את עצמו אם בהתחשב בנסיבות העבירה ועברו התעבורתי של הנהג, הוא עלול להוות סכנה לציבור.

שקילת הראיות לכאורה כנגד המבקש:

תיק החקירה הוגש לעיוני, מחומר הראיות המצוי בו סבורני כי קיימות ראיות לכאורה כנגד המבקש, בין היתר מצאתי כי:

המבקש מסר בהודעתו מיום 28.06.11, כי עצר בתמרור עצור, הכביש היה ריק, הוא גלש ואז לפתע הופיעו רכבים ורכב אחד התנגש בו.

לטענתו הוא לא ראה את הרכב כי היה במקום סיבוב (ש' 8), אולם הוסיף כי לא עצר בקו הצומת שכן היה לו "מספיק שדה ראיה" (ש' 10), ובהמשך הוסיף כי הבחין ברכב המעורב ממרחק של 600-700 מטר (ש' 24)- והנהגת ניסתה כנראה לעקוף אותו במהירות – אין ספק שיש סתירה מסוימת בגרסאות המבקש וזאת בלשון המעטה.

אין ספק שהנהגת המעורבת נפצעה בתאונה חבלות של ממש ולזאת לאור מסמכים רפואיים בתיק.

בחומר הראיות סקיצה, שערך הבוחן ולפיה, לכאורה, שרכב המבקש שבדרכו תמרור עצור, אכן חסם דרכה של הנהגת המעורבת.

אציין, כי אין ספק שזכות הקדימה נתונה לנהגת המעורבת ולא למבקש. כמו כן טענות המבקש לעניין אשמת הנהגת המעורבת בתאונה, דינם לעלות בדיון בתיק העיקרי, אם וכאשר יבחר המבקש לכפור ולטעון כך.

אך בשלב מקדמי זה, לבית המשפט אין ספק שישנם ראיות לכאורה כנגד המבקש לאחריותו לגרימת תאונת דרכים.