טללא (עציר) נ' מדינת ישראל

החלטה

אני מקבלת לעיון את המידע המודיעיני לעניין המסוכנות, כאשר הדברים יבחנו בשים לב גם לדברי ב"כ המשיב.

ניתנה והודעה היום ט"ז אלול תש"ע, 26/08/2010 במעמד הנוכחים.

רות לורך, שופטת

החלטה

לפני ערר על החלטת בית משפט השלום בפתח תקוה, שהורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

נגד העורר הוגש כתב אישום האוחז בשלושה אישומים. על פי האישום הראשון מואשם העורר בסחר בסם, כאשר מכר כ-430 גר' סם מסוג קנבוס תמורת 2,500 ₪ וכן החזיק ברשותו כ-63 גר' מסוג קנבוס. על פי עובדות כתב האישום השני סיפק העורר סם מסוג קנבוס לאחר פניה טלפונית של האחר. על פי האישום השלישי, בשתי הזדמנויות שונות, רכש העורר בכל פעם 25 גר' סם מסוג חשיש שלא לצריכה עצמית.

יחד עם כתב האישום הוגשה בקשה להורות על מעצרו של העורר עד תום ההליכים נגדו.

בעניינו של העורר, לאחר שלא היתה מחלוקת בדבר קיומה של עילת מעצר סטטוטורית, נתקבלו שני תסקירים של שירות המבחן. התסקיר המליץ בסופו של יום לשחרר את העורר לחלופת מעצר בבית הוריו, בפיקוח אמו ודודתו, פיקוח מעצר למשך 6 חודשים ויציאתו לטיפול ביחידה להתמכרויות סמים בפתח-תקווה.

בית משפט קמא קבע לאחר ששמע את טיעוני הצדדים ובחן את התסקירים, כי הכלל הוא שמי שמואשם בסחר בסמים מקומו מאחורי סורג ובריח, וכי שחרור הינו החריג ובנסיבות העורר כאשר בעברו הרשעה קודמת שעניינה גם סחר בסמים בגינה תלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי, לא נתקיימו נסיבות חריגות ומצדיקות שחרורו. לפיכך הורה בימ"ש קמא על מעצרו עד תום ההליכים.

על החלטה זו נסב הערר שבפני.

ב"כ העורר מציין כי בית משפט קמא לא העניק משקל ראוי להתרשמות המקצועית של שירות המבחן מכך ששהותו במעצר עד כה הפחיתה את הסיכון במצבו וכי ניתן באמצעות פיקוח אנושי לשקול בחיוב שחרורו ממעצר. המפקחות נמצאו ראויות על ידי שירות המבחן ואף אחת מהן שימשה בעבר מפקחת. עוד נטען כי מדובר בעורר צעיר כבן 23 שמעולם לא ריצה מאסר בכלא, ושהייתו מאחורי סורג ובריח לתקופה ממושכת קשה לו ועלולה להוביל אותו לעולם הפשע.

לפיכך עותר ב"כ העורר לאמץ את המלצת שירות המבחן ולשחררו לחלופה המוצעת. לחילופין, להכביד בתנאי השחרור ולחילופי חילופין לאפשר לו במידה וניתן יהיה לשלבו בקהילה טיפולית סגורה, לעתור ולשקול חלופה שכזו.

ב"כ המשיבה מתנגד לקבלת הערר, סומך את ידיו על החלטת בית משפט קמא תוך שהוא מפנה למסוכנות הנלמדת מהעורר במעורבותו בעולם הסמים, מכתב האישום עצמו, מעברו הפלילי, כאשר אין בחלופה שהוצעה כדי להפחית את הסיכון, כאשר באותו בית ממש, באמצעות מכשיר טלפון, ביצע את העבירה נושא האישום השני. כמו כן היפנה למידע מודיעיני אודות העורר.

ב"כ המשיבה סבור כי צדק בימ"ש קמא ולא ניתן להסתפק בעניינו של העורר בחלופה כלשהי.

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים ועיינתי במסמכים, שוכנעתי כי החלטתו של בית משפט קמא שלא אמץ אומצה המלצת שירות המבחן, נכונה ואין להתערב בה.

אין חולק על כך שקיימת עילת מעצר של מסוכנות בעניינו של העורר, מסוכנותו מתעצמת נוכח ריבוי המקרים, העובדה כי מואשם בעבירת סחר, בעבירת אספקה, ובעבירות של החזקה שלא לצריכה עצמית כשמדובר בשני סוגים שונים של סמים. בנוסף, מדובר במי שלמרות גילו הצעיר הובא לדין בהזדמנות אחת קודמת, בגין 4 עבירות, 3 מהן כנגד פקודת הסמים לרבות עבירות מאותו סוג, סחר בסם והחזקה שלא לצריכה עצמית. בגין עבירות אלה נדון למאסר על תנאי בן 8 חודשים שהינו חב הפעלה באם יורשע, וכן התחייבות ופיקוח שירות המבחן למשך שנה.

בנסיבות אלה, כאשר קיימת לכאורה מעורבות רבה של העורר בעולם הסמים, וכאשר למרות האמור בשירות המבחן כי העורר הביע בעבר מוטיבציה לעריכת שינוי בדפוסי חשיבה ויכולת להתבונן על התנהגותו, שב וחזר לבצע עבירות מאותו סוג - הרי מסוכנותו של העורר הינה גבוהה.

החלופה שהוצעה על ידי שירות המבחן כוללת: חזרתו לבית הוריו, שם בוצעה לכאורה העבירה נושא האישום השני, כאשר מן המפורסמות שעבירת סחר ואספקת סם יכולה להתבצע בכל מקום, ובאישום השני התבצעה בביתו לאחר הזמנה ותיאום טלפוני. ההמלצה כוללת גם יציאה ליחידה לטיפול התמכרויות בפתח תקווה, שעות התאווררות, ויציאה לשיחות עם שירות המבחן. חלופה שכזו לטעמי אין בה כדי לאיין את מסוכנותו של העורר.

לפיכך החלטתו של בימ"ש קמא שלא לאמץ את המלצת שירות המבחן נכונה בעיני.

גם העתירה החלופית, להכביד בתנאי השחרור לאותה חלופה אינה מספיקה בעיני.