טל נ' קדר ואח'

פסק דין

1. תאונת דרכים מיום 6.2.13, בשעת צהריים, בכיכר העצמאות בגבעת שמואל.

אין מחלוקת כי בכיכר שני נתיבי תנועה.

2. התובעת טוענת כי נכנסה לכיכר מרח' ז'בוטינסקי ונסעה בתוך הכיכר בנתיב הימני.

לפניה נסע רכב אחר, נהוג בידי מר פאול משל (להלן: משל).

התובעת טוענת כי כאשר כלי הרכב של משל ושלה חלפו על פני המוצא של רח' אנה ווב אל הכיכר, מצד ימין כיוון נסיעתם, התפרץ לפתע הנתבע 1 (להלן: הנתבע) לכיכר, מבלי לתת להם זכות קדימה.

התובעת טוענת כי באופן אינסטינקטיבי, על מנת להימלט מהתנגשות עם רכב הנתבע, היא סטתה לנתיב השמאלי שבכיכר. סמוך לכך התנגשה התובעת עם חזית רכבה ברכבו של משל, שנסע קודם לכן לפניה, ואשר אף הוא סטה מהנתיב הימני לנתיב השמאלי.

מקום התאונה ונסיבותיה הוצגו בתרשים של התובעת, שנכלל בהודעה שמסרה למבטחת שלה (חב' שירביט) על התאונה (הודעה זו צורפה לכתב התביעה). הנזק שנגרם לרכב התובעת נראה בתצלומים ת/ 1.

התובעת טוענת כי הנתבע גרם לתאונה, בכך שהתפרץ לכיכר, הבהיל אותה וגרם לה לסטות אינסטינקטיבית, "בשבריר שנייה", כלשונה, לנתיב השמאלי.

לשאלה מאיזה מרחק ראתה את רכב הנתבע מגיע לכיכר, השיבה התובעת: "ראיתי אותו מגיע. הייתי כבר ממש מול הרחוב שממנו יצא והייתי משוכנעת שהוא יעצור, כי יש שם תמרור" (בעמ' 2 לפר').

ב"כ הנתבעים שאלה את התובעת:"את נוסעת לאט בכיכר, שניכם סטיתם לנתיב השמאלי, מדוע את התנגשת בו בחלק האחורי? הוא בלם?

ת. לכל אחד יש אינסטינקט שלו. האינסטינקט שלי אמר לי להאיץ, לא ידעתי שגם הרכב שלפני יסטה בסופו של דבר לנתיב השמאלי" (בעמ' 2 - 3 לפר').

3.משל העיד מטעם התובעת. הוא תיאר את התאונה: "נכנסתי לכיכר, נסעתי ברכב שברולט פרטי, נסעתי בנתיב ימני משניים. רכב מסחרי התפרץ לתוך הכיכר מצד ימין שלי. אני ברחתי שמאלה לנתיב השמאלי, ופתאום הרגשתי מכה מאחור"; ובהמשך - "ראיתי אותו מתחיל להיכנס לנתיב שלי, הימני, בכיכר, ואז ברחתי שמאלה" (בעמ' 4 לפר').

כשהוצג לפני משל התרשים שערכה התובעת, הוא אישר את המתואר בו, היינו: כי רכבו ורכבה של התובעת היו מול המוצא של רח' ווב אל הכיכר, בעת שהנתבע הגיע מרחוב זה והתפרץ אל הכיכר, ואז סטו הוא והתובעת לנתיב השמאלי.

משל העיד כי כאשר ברח מפני רכב הנתבע אל הנתיב השמאלי, הוא החל לבלום את רכבו, וכי ההתנגשות של רכב התובעת ברכבו אירעה כשהחל לבלום.

4.לנתבע גירסה שונה: הוא טוען כי כאשר התקרב לכיכר, עד מעבר החצייה שבתצלום נ/ 1, הבחין מרחוק ברכבו של משל, כשהוא נכנס לכיכר ונוסע בנתיב הימני שבו, ואחריו - ברכבה של התובעת שנכנס לכיכר ונוסע, לדבריו, בנתיב השמאלי שבכיכר.

לפיכך, לדידו של הנתבע - "מבחינתי הכיכר לא פנוייה, יש רכבים" (בעמ' 8 לפר').

הנתבע טוען כי מסיבה זו הוא עצר את רכבו באזור של מעבר החצייה, שנראה בתצלום נ/ 1, ולא נכנס כלל לכיכר.

הנתבע העיד כי בעודו ממתין כפי שתיאר, במוצא של רח' ווב אל הכיכר, הוא ראה כי רכבו של משל סוטה מהנתיב הימני שבכיכר אל הנתיב השמאלי, לא סטייה פתאומית, וממשיך לנסוע בנתיב השמאלי עד למקום שסומן X על גבי התרשים נ/ 1, שם נעצר.

עוד העיד הנתבע כי רכבה של התובעת נסע מלכתחילה בנתיב השמאלי שבכיכר, ולא בנתיב הימני. לדבריו, הוא ראה את רכב התובעת נוסע בנתיב השמאלי ומתנגש ברכבו של משל, שעצר באותו נתיב, במקום שהנתבע תיאר.