טל נ' ג'ראפי

החלטה

בפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין בהתאם להוראות סעיף 467 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984.

פסק הדין שניתן קיבל את התביעה והורה על שפעול ההליכים בתיק ההוצאה לפועל בו התבקש ביצוע שקים שנמשכו על ידי המבקש לטובת המשיב בניכוי סכומים ששולמו על ידי המבקש.

נימוקי הבקשה

המבקש מתאר מדוע לטענתו סיכויי הערעור להתקבל טובים ומפנה בעניין להודעת הערעור.

באשר למאזן הנוחות, מפרט המבקש את הפגיעה הקשה שתיגרם לו באם פסק הדין לא יעוכב. המבקש, נכה צה"ל קטוע רגל בעל נכות לצמיתות בשיעור של 100% הקים במסגרת שיקומו תחנת דלק. במהלך הקמת תחנת הדלק, הסתבך המבקש, לטענתו, בהלוואות מבנקים מסחריים ומהשוק האפור (אחת ההלוואות הינה נשוא תביעה זו). לאחר פירעון הסדרי התשלומים שערך עם המלווים השונים נותר המבקש "חסר כל, ללא נכסים מכל מין וסוג כאשר הכנסתו היחידה מתגמולי הנכות והפנסיה הצבאית מכסים בקושי את חובות העבר ואת ההוצאות השוטפות הבסיסיות הדרושות למחייתו". (סעיף 19 לבקשה). עוד טוען המבקש כי היות ואין בידו לגייס הסכום הנדרש לקיום פסק הדין, הפעלת הליכי גבייה נגדו יביאו אותו, ככל הנראה, להליך של פשיטת רגל.

מנגד, מציין המבקש, כי עיכוב ביצוע פסק הדין לא יהיה בו כדי לשנות את מצבו של המשיב לרעה, אלא לכל היותר יעכב קבלת הכספים בידו, עיכוב שניתן לרפאו בדרך של פסיקת ריבית, הצמדה והוצאות למשיב, במקרה בו הערעור לא יתקבל.

תגובת המשיב

אין לעכב את ביצוע פסק הדין הואיל וניתן להשיב המצב לקדמותו.

המשיב מפרט מדוע קבלת הערעור הינה חסרת סיכוי.

כן מגיב המשיב לטענות המבקש בדבר היעדר יכולתו הכלכלית לממש את פסק הדין. כך למשל, טוען המשיב כי אין מידע באשר למטרת ההלוואות שנטל המבקש בשנה האחרונה, כי המבקש אינו חייב כספים נוספים וכי אין אף בן משפחה שכלכלתו על המבקש.

דיון והכרעה

מאחר ומותב זה דן בתיק ופסק את דינו, הרי שבמסגרת החלטה זו לא אדון בסיכויי הערעור להתקבל.

בע"א 2075/11 אבי ושדי נ' עזבון המנוח עלאא ראדי מוזבלט ז"ל, קבע כב' השופט י' עמית:

"ככלל, נטיית בית המשפט היא שלא לעכב פסק דין של חיוב כספי, באשר אין מדובר בדרך כלל ב"נזק בלתי הפיך", למעט במקרים חריגים בהם המבקש הוכיח כי מימוש פסק הדין יגרום לו נזק בלתי הפיך או שלא יוכל להיפרע מן הזוכה במידה ויזכה בערעור (ראו, לדוגמה, ע"א 9214/09 בשן נ' עיריית רמת השרון ([פורסם בנבו], 16.11.2009); ע"א 8385/09 המועצה המקומית סאג'ור נ' סונול ישראל ([פורסם בנבו], 24.2.2010))".

בע"א 2138/10, מועצה מקומית דלית אל כרמל (לשעבר חלק מעירית כרמל) נ' סונול ישראל בע"מ נקבע על ידי כב' השופט י' דנציגר:

"הלכה היא כי כאשר מדובר בעיכוב ביצוע של חיוב כספי, נטייתו של בית המשפט הינה שלא לעכב את ביצוע פסק הדין, אלא במקום בו קיים חשש שאם מבקש עיכוב הביצוע יזכה בערעור הוא לא יוכל לגבות בחזרה את כספו (ראו: עניין מגדל, שם; עניין כלל, לעיל, בפסקה 9) או במקום בו הסכום בו חוייב המבקש עלול לפגוע במצבו הכלכלי באופן אנוש, עד כדי כך שאף אם יתקבל הערעור לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו (ראו: ענין סאג'ור, לעיל, בפסקה 6) .

ובהמשך ההחלטה –

"עיכוב ביצוע חלקי של פסק הדין מהווה "איזון הולם בין האינטרסים הנוגדים של הצדדים, ובין הכלל לפיו אין לעכב ביצוע חיוב כספי לבין החריג לכלל"."

המבקש אינו טוען כי יישום פסק הדין עלול להביא למצב בו לא יוכל לגבות בחזרה את כספו במידה והערעור יתקבל.