טל נ' ג'ראפי

פסק דין

תיק זה נפתח בהגשת המחאות הנתבע, אשר חוללו, בסך של 452,830 ₪, לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל.

מועד פירעונן של ההמחאות היה מתאריך 15.5.06 ועד 15.8.06.

המחאות אלו נתנו ע"י הנתבע לתובע כנגד הלוואה שקיבל ממנו.

על חלק מההמחאות המוטב היה מר סיני כרמי.

הנתבע הגיש התנגדות לביצוע השטרות.

לטענתו ביום 22.1.07 נחתם הסכם בינו ובין התובע לפיו, ישלם לתובע סך 150,000 ₪ בלבד מתוך החוב ובכך פקעה העילה השטרית וקיימת עילה חוזית בלבד.

עוד טען הנתבע כי פרע את חובו כאשר ביקש למסור לתובע המחאה בנקאית ע"ס 150,000 ₪ אולם זה סירב לקבלה בטענה כי ההסכם בוטל מזה זמן רב.

לטענת הנתבע במסגרת ההסכם לא נקבע מועד לביצועו ולא בכדי ועל כן כאשר ביקש לפרוע את חובו על פי ההסכם, בחודש אפריל 2008, כשנה וחודשיים לאחר מועד חתימת ההסכם, היה ההסכם בתוקף ולא בוטל ע"י מי מהצדדים.

הנתבע מוסיף וטוען כי הסיבה לביצוע התשלום באפריל 2008 הייתה בשל המתנה לכספים אותם היה צריך לקבל מחברת פז, לצורך הקמת תחנת דלק אשר עקב הקמתה, נקלע לחובות.

לטענתו, פז התנתה מתן הכספים רק אם יציג הסכמים עם כלל נושיו ולטענתו נחתמו הסכמים עם נושים רבים, אשר הסכימו להפחית סכומי החוב במסגרת הסדר וזאת על פי הרשימה מיום 8.4.08 שהוצגה על ידו.

הסכם בנוסח שנחתם עם התובע,נחתם לטענת הנתבע עם כלל נושיו.

הנתבע מודה כי גם במועד אותו ביקש לקיים ההסכם, ביקש מהנתבע הנחה והתייצב עם שיק בנקאי ע"ס 112,500 ₪ ולאחר שסירב הגיע עם השיק ועוד המחאה ע"ס 37,500 ₪ .

ההסכם נוסח על ידי הנתבע.

על פי נוסח ההסכם, המדובר למעשה בהסכם מותנה שכן רק עם קבלת מלוא התמורה על פי ההסכם ישיב התובע לנתבע את ההמחאות ולא יהיו לתובע תביעות כלפי הנתבע, בנו תמיר ומר סיני כרמי.

עדות התובע

בתצהירו טוען התובע כי הסכים לחתום על ההסכם מיום 22.1.07 שכן לא הצליח לגבות את חובו מהנתבע זמן ממושך. הנתבע הבטיח לו כי ישלם את הסך הנקוב בהסכם בתוך "יום – יומיים": "אמרתי לו שאם הכסף לא מגיע תוך יום יומיים אני לא מוותר לו על כלום. התברר שוב לא דובים ולא יער – הנתבע שוב נעלם. מכאן והלאה הנתבע גם לא ענה למרבית פניותיי הטלפוניות אליו וכאשר ענה אמרתי לו שאני לא מוותר לו גם על אגורה אחת. כעבור 14 חודש הוא פנה אליי עם עורך דין. בחוצפה רבה השניים העיזו לדרוש ממני הפעם שאני אסתפק בסכום של 112,500 ₪ וזאת כשהם מראים לי שיק בנקאי בסך כולל של 112,500 ₪ , כאילו אני מקבל נדבה ויקפוץ לקחת את השיקים. אני לא יכול לתאר כמה כעסתי, אמרתי להם שאין שום הסכם ושאני דורש את כל הכסף שלי."

"ברור לגמרי שאם היה הנתבע מציין למשל כאשר בא עם המסמך כי הוא עלול להביא את הכסף שבמסמך הנ"ל בעוד 14 חודש הייתי מגרש אותו מהמשרד מיד. הרי הפיתוי בקשר ל- 150,000 ₪ היה שמדובר בתשלום מיידי( יום יומיים). הרי גם לחוצפה אמור להיות גבול."

בחקירתו הנגדית העיד התובע כדלקמן:

" ש. אתה אומר שלמרות שיש פה רישום של 11 שיחות מהטלפון של הנתבע לשלך אתה לא זוכר שדברת איתו?