טיישב נ' אלמצוי-עיריית נס ציונה

פסק דין

בפני תביעה אשר בגידרה עותרת התובעת לחייב את הנתבע לפצותה בגין עוגמת הנפש שנגרמה לה כתוצאה מטיפול מנהלי לקוי. לטענתה, פנתה אל הנתבע בהיותו מנהל מדור פיקוח וחניה בעיריית נס ציונה, על מנת לברר פשרו של דו"ח חנייה שקיבלה, לטענתה בדיעבד, ולאחר שכבר צבר קנסות, ומבלי שהתקבל אצלה מלכתחילה. לדבריה, הנתבע פעל כלפיה בחוסר תשומת לב ובחוסר נימוס ולא סייע בידה לפתור את הבעיה, והיא חשה זלזול. הכעיסה אותה הדרך שבה ראש המדור התייחס אליה.

הקשבתי בתשומת לב לתובעת. הקשבתי גם לעדות הנתבע. הוראת החוק הרלוונטית מצוייה בסעיף 7א לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], הקובעת לאמור: "לא תוגש תובענה נגד עובד ציבור על מעשה שעשה תוך כדי מילוי תפקידו השלטוני כעובד ציבור, המקים אחריות בנזיקין; הוראה זו לא תכול על מעשה כאמור שנעשה ביודעין מתוך כוונה לגרום נזק או בשיוויון נפש לאפשרות גרימתו במעשה כאמור".

הרציונאל הטמון ביסוד הוראת חוק זו הוא ברור: יש לאפשר לפקידי הציבור את חופש הפעולה לעסוק בעבודתם, מבלי לחוש מאוימים ע"י פניות מקרב הציבור. בה בעת יש כמובן להרתיע עובדי ציבור מפני שימוש לרעה בכח השלטון, לבל חלילה יזיקו בזדון או ברשלנות רבתי למי מציבור הפונים.

לאחר שהקשבתי לתובעת ושמעתי את תשובת הנתבע, אני סבורה כי במקרה דנא אין בסיס ראייתי להטיל על הנתבע אחריות נזיקית. הנתבע התנהל כלפי התובעת בדרך סבירה. גם אם לא סייע בסופו של יום לתובעת לפתור את הבעיה, הרי שיש לזכור כי התייחס לפנייתה וקיבל אותה במשרדו מספר פעמים. העובדה שלא נמצא בסופו של יום פתרון, אינה פרי זדון או רשלנות מצידו של הנתבע.

בנסיבות אלה, התביעה נדחית. אין בכך כדי לשלול מהתובעת אפשרות לעתור בעתירה מתאימה לביהמ"ש המוסמך בכל הקשור לקנס נשוא דו"ח החנייה.

לפנים משורת הדין, איני עושה צו להוצאות.

זכות ערעור לביהמ"ש המחוזי בפ"ת בתוך 45 יום מהיום.

ניתנה והודעה היום כ"ח תשרי תשע"א, 06/10/2010 במעמד הנוכחים.

איריס סורוקר, שופטת

הוקלד על ידי: חן הלפרין התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: