טייר נ' נאסר ואח'

פסק דין

בפני תביעה לפיצוי כספי עקב תאונת דרכים אשר התרחשה ביום 18.8.09 בין רכב התובע לבין משאית בבעלות הנתבעת 2 נהוגה על ידי הנתבע 1 ומבוטחת על ידי הנתבעת 3.

התובע עותר לסכומים הבאים:

1.הוצאות תיקון הרכב 3,177 ₪.

2.שכ"ט שמאי בסך 570 ₪.

3.ירידת ערך 1809 ₪.

4.טרחה ועגמת נפש 500 ₪.

לדברי אשת התובע היא חנתה את רכב התובע מול רח' בורוכוב 37 ונכנסה לחדר המדרגות של הבניין. היא שמה לב שמשאית של הנתבעת מס' 2 היתה בתוך כניסת הבית.

היא נכנסה לחדר המדרגות ו"אז שמעתי בום הסתכלתי מה קורה וראיתי שהרכב שיצא מהחניה יצא מתוך החניה של הבית המקביל ופגע בדלת השמאלית של רכבי"

(עמ' 1 שורות 22-23 לפר').

לדבריה היא דיברה עם הנתבע 1 הוא התנצל והיה בהלם והיה מודאג שיצטרך לשלם הרבה כסף והשתתפות עצמית והצדדים החליפו ביניהם פרטים.

אולם, לאחר זמן מה התברר שלנתבע מספר 1 גירסה שונה לחלוטין בנוגע לתאונה. המשאית עסקה באיסוף גזם תוך כדי הרמת ערימות גזם מידי פעם והצטברה אחרי הרכב תנועה כבדה ועל מנת לשחרר את התנועה הנתבע 1 נכנס לחניה של הבניין ועצר את המשאית. שם הוא המתין לדבריו עד שהעוזר שלו יסמן לו שהוא יכול לצאת "פתאום אני שומע חבטה בגלגל הימני אחורי שלי". כלומר בפיו של הנתבע טענה ברורה שרכב התובע היה בנסיעה בעת התאונה.

לאחר ששמעתי את דברי בעלי הדין, החלטתי לקבל את התביעה באופן חלקי ולהלן הנימוקים לכך:

1.בכל הנוגע לקרות התאונה מקובלים עלי דברי אשת התובע. דבריה היו עקביים ומשכנעים.

כמו כן יש לציין שלפי דברי הנתבע היה לו עוזר בשטח שלפי כל ההיגיון היה חייב לראות את התאונה אך הוא לא הוזמן לדיון ולא נתן עדות.

סבורני אפוא שיש לקבל את גרסת אשת התובע.

2.בכל הנוגע לנזק עולה שהשמאי קבע סכום שירידת הערך באותו יום שערך את הדוח . ואין ראיה שהוא פעל כראוי בהכנת דוח נפרד בקשר לירידת הערך.

אשר על כן אני דוחה את עתירת התובע בסכום של 1,809 ₪.

אשר על כן אני מחייב את הנתבעת 3 לשלם לתובע את הסכום של 4,247 ₪ ועוד 350 ₪ הוצאות משפט . הסכומים ישאו הפרשי הצמדה וריבית החל מיום הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל.

ניתן היום, ג' כסלו תשע"א, 10 נובמבר 2010, בהעדר הצדדים.