טייב נ' עזרא רפאל ואח'

פסק דין

1.זו תביעה לפיצוי כספי עקב תאונת דרכים אשר התרחשה ביום 1.6.09 שבה היו מעורבים רכב התובעת, רכב הנתבעת 1, שהיה מבוטח על ידי נתבעת 2.

התובעת עותרת לסכומים הבאים:

נזק לרכב על פי דו"ח שמאי11,606 ₪

שכ"ט שמאי975 ₪

נסיעות וימי עבודה1,500₪

הצמדה וריבית 520₪

סה"כ14,601₪

2.לדברי התובעת היא הגיעה למקום עבודתה בביה"ס, היא עמדה "במצב עמידה מוחלטת", כאשר היא מאותת לפנות שמאלה לחניון. בא רכב מולה והיא נתנה לו זכות קדימה, ואז הנתבעת עקפה אותה ותוך כדי כך פגעה ברכב התובעת בצד שמאל. בעדותה התובעת טענה:

"אני משערת לעצמי שהיא עקפה אותי, כל צד שמאל של הרכב

שלי קיבל מכה"(עמ' 1, שורה 21-22).

התובעת פונתה לבית חולים משום שהיתה בחודש חמישי של הריונה, ולא לקחה את הפרטים של נהג אחר אשר ראה את האירוע ונתן לה עזרה.

3.גירסת הנתבעת 1 שונה: לטענתה הכביש היה ריק ופנוי לחלוטין "הדרך היה שלי" (עמ' 2 שורה 25). לדבריה, התובעת החלה פנייתה שמאלה, והנתבעת, כדי להמנע מהתאונה בלמה, ופנתה שמאלה. חזרה הנתבעת והדגישה שהכביש היה ריק לחלוטין והיא הבחינה ברכב התובעת "חלקיק שנייה לפני ההתנגשות" (עמ' 2, שורה 28).

4.לאחר ששמעתי את דברי בעלי הדין ועיינתי במסמכי התיק, החלטתי לקבל את התביעה באופן חלקי בלבד ולהלן נימוקי:

1.כללית העדפתי גירסת התובעת מול גירסת הנתבעת 1 בכל הקשור לקרות התאונה. דבריה של התובעת היו עקביים ומשכנעים. אין הסבר הגיוני לכך שלטענת הנתבעת הכביש היה פנוי לחלוטין, אולם היא לא הבחינה ברכב התובעת אלא מיד לפני התאונה.

2.באשר לגובה הנזקים.

התובעת הוכיחה את הנזק לרכב והוצאות השמאות.

באשר לענין הוצאות הנילוות, אין בסיס לפיצוי בגובה של 1,500 ₪ ואני מעמיד את סכום ההוצאות הנלוות בסכום של 500 ₪.

5.אשר על כן, אני מחייב את הנתבעת 2 לשלם לתובעת את הסכום של 13,081 ₪ ועוד 300 ₪ הוצאות הדיון.

הסכומים יישאו הפרשי הצמדה וריבית על פי חוק החל מיום 1.8.09 עד התשלום בפועל.