טטרוב נ' מדינת ישראל

החלטה

1.בינואר 2011 הגיש המבקש לבימ"ש השלום בבאר שבע תביעה לפיצוי כספי בסך 161,000 ₪ נגד משרד הפנים. לטענתו, בשנת 2008 הנפיק משרד הפנים דרכון לבנו הקטין, לבקשת אמו, מבלי שנתאפשר לו – כאביו של הקטין – להתייחס לאותה בקשה.

כתוצאה מכך, טוען התובע, עזבו הקטין ואמו את הארץ לרוסיה – ומאז נעלם ממנו בנו ואין הוא יכול לאתרו.

סכום התביעה משקף לטענת התובע את העלויות שיידרשו למלאכת איתור הבן הקטין ברוסיה.

שנתיים וחצי לאחר הגשת התביעה, ביולי 2013, ביקש התובע את ביהמ"ש להתיר לו פיצול סעדים באופן בו יוכל לתבוע בעתיד סכומים נוספים מהמשיבה בגין הוצאות או נזקים עתידיים שיתגלו או יגרמו לו כתוצאה מהוצאת בנו הקטין בנסיבות האמורות.

ביהמ"ש קמא (כב' השופט ע. כהן) דחה הבקשה (באוקטובר 2013) – וכנגד כך הוגשה בקשה זו לרשות לערער.

2.לאחר עיון בבקשה ובתגובת המשיבה על צרופותיהן – לא מצאתי מקום להיעתר לבקשה.

בקשת פיצול הסעדים הוגשה יותר מחמש שנים לאחר שהבן הקטין הוצא מישראל – בנסיבות המקימות לטענת המבקש את עילת תביעותיו נגד משרד הפנים. התביעה הוגשה כאמור כשלוש שנים לאחר אותו מועד.

צדק ביהמ"ש קמא בקובעו כי פרק זמן זה היה בו די והותר לגיבוש וכימות הסעדים הנתבעים.

היה והנזק הנטען, בעילה זו, (לאמור – הוצאות איתור הבן) טרם כומת או נתגבש על ידי המבקש – יכול היה להמתין בתביעתו עד למועד ההתגבשות.

מתן האישור לפיצול הסעדים בשלב זה – כמוהו כ"כרטיס פתוח" למבקש לשוב ולתבוע בגין אותה עילה ולאותו הסעד – תביעות חוזרות ונשנות – והדבר נוגד את עקרונות סדרי הדין בהם אין לאפשר הטרדת נתבע לבלי סוף בגין אותה העילה ובשל אותו סעד נטען.

3.בבקשת רשות הערעור (ובפניה לביהמ"ש קמא) טען המבקש לנזקים פוטנציאליים של נזקי גוף או נזקי נפש לבן הקטין, או לו עצמו, אם יאתר בסופו של דבר את בנו ויהיה עליו לטפל בנזקים שכאלה.

ברם, נראה לכאורה כי בסיטואציות היפוטתיות שכאלה המדובר יהיה בעילות תביעה שונות ונפרדות מעילת התביעה הנוכחית – ולשם כך אין המבקש זקוק להיתר פיצול הסעדים.

בנוסף, היה ובטרם יסתיימו הליכי התובענה יאתר המבקש נזקים או סכומי פיצוי אחרים הנובעים לדעתו מהעילה הנוכחית – רשאי יהיה לפנות בבקשה לתיקון כתב התביעה.

4.כמו כן מתברר מהבקשה כי עד עצם היום הזה (חמש וחצי שנים לאחר יציאת בנו הקטין את ישראל) הוא טרם נקט בפעולה או במעשה כלשהו לאיתור הבן. עובדה זו משפיעה גם היא על האמור בראשית הדברים לגבי הזמן הרב שעמד עד כה לרשותו לכימות ולגיבוש הנזק הנטען והנתבע על ידו.

5.וגם זאת. בשלב זה של הדברים טרם נדונה והוכרעה עצם חבותה הנטענת של המשיבה לתביעת נזקי ההוצאות הפוטנציאליות שהמבקש תובע בתביעתו זו.

ענין זה יוכרע בגדרו של פסק הדין – אשר למבקש תהיה זכות ערעור על קביעותיו וממצאיו.

זאת, לרבות ההחלטה נשוא בקשה זו, ככל שתעמוד למכשול למבקש בפני הגשת תביעות עתידיות נוספות.

6.אשר על כן – אני דוחה את בקשת הרשות לערער.

בנסיבות העניין איני עושה צו להוצאות.