טטלבאום נ' ט.א. מעוז - שרותים כלליים בע"מ

החלטה

בפניי עתירת המבקשת, היא הנתבעת בכתב התביעה, לביטול פסק הדין שניתן כנגדה בהיעדר כתב הגנה.

המדובר בתובענה אותה הגיש המשיב בגין נזקים שנגרמו לו עקב השכרת חנות ברחוב הרברט סמואל 100א בחדרה. המשיב העמיד תביעתו בסך 12,682 ₪ בגין: חוב המבקשת על חשבון דמי השכירות, חובות ארנונה בסך 536 ₪ ומים בסך 396 ₪ שלא שולמו, תיקונים בחנות בסך 6,500 ₪, פיצויים עבור נזק מוראלי בסך 5,000 ₪, הוצאות משפטיות, והחזרת המפתח בתום השכירות בסך 150 ₪.

המבקשת טוענת בבקשתה כי יש לבטל פסק הדין מחובת הצדק. לטענתה, נמסר כתב התביעה לידיה כבר ביום 03.01.11, אולם מנהלה – מר נחשונוב טל ידע על קיום התביעה רק ביום 09.01.11 עקב שהייתו מחוץ לעיר, והוא הורה להעביר את התביעה לטיפולו של עו"ד אבו-סהיבאן נזמי רק ביום 17.01.11. בפועל, לא הועברו התביעה לטיפול עוה"ד נזמי בשל טעות מזכירות המבקשת. עוד טענה המבקשת כי מנהלה סבר בתום לב כי ניתן להגיש כתב ההגנה תוך 30 יום.

לגופו של עניין הכחישה המבקשת את נזקי המשיב בכתב תביעתו. לטענתה, חשבונות המים והארנונה היו רשומים על שמה והיא שילמה אותם, וכראייה צירפה קבלות. עוד טענה כי לא הוכח כי נגרמו לחנות הנזקים הנטענים ולא הוכחה עלות תיקונם מה גם שלא הוכחה החובה לתקנם על פי חוזה. בנוסף טענה הנתבעת כי "הנזק המוראלי" לו טוען התובע- המשיב אינו מהווה עילת תביעה מוכרת, ואף הסכום שנתבע בגינו – מופרך.

מעבר לכך טוענת המבקשת כי המשיב הבטיח למנהל המבקשת כי יוחזר לה סך 2,500 ₪ בגין מזגן שהתקינה המבקשת בחנות וכן את דמי השכירות בסך 2,500 ₪ בגין החודשים 10-12/2010 שכן החוזה הוארך ביום 15.09.10 בשלושה חודשים ותמורתם שילמה המשיבה, על אף שהמפתח הוחלף ביום 01.10.10.

ראשית לכל אציין כי הבקשה הוגשה על ידי עו"ד ניזם הנ"ל, על אף שהמבקשת לא ביקשה רשות בית המשפט להיות מיוצגת על ידי עורך-דין, וזאת – בניגוד לסעיף 63 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984 לפיו "ייצוג בעל דין בבית משפט לתביעות קטנות על ידי עורך דין יהיה רק ברשות בית המשפט ומטעמים מיוחדים שיירשמו". יחד עם זאת, החלטתי לדון בבקשה, מאחר ולא ראיתי כי בכך יגרם עיוות דין למשיב, שכן לא הוריתי על קיום דיון בפניי ועל כן לא נוצר יתרון למבקשת על פני המשיב.

לגופו של עניין נראה כי לאור העובדה שכתב הביעה נמסר לידי המבקשת כדין, הרי לא נפל כל פגם בפסק הדין שניתן בהיעדרה ולא קמה חובה לבטלו מחמת הצדק. במקרה כגון דא, כאשר לא נפל פגם בפסק הדין, ביטולו מסור לשיקול דעתו של בית המשפט. בבואו לשקול ביטולו של פסק הדין על בית המשפט לשקול במניין שיקוליו את סיבת המחדל בגינו לא הוגש כתב ההגנה, וכן את סיכויי ההגנה גופא, כאשר המבחן השני הוא העיקר.

באשר לסיבת המחדל, נראה אמנם כי אין מחדלה של המבקשת עולה כדי זלזול בבית המשפט, המצדיק השארת פסק הדין על כנו, אולם יחד עם זאת מחדלה של המבקשת עולה כדי התרשלות. הטיפול המאוחר בתביעה, העברתה לעורך דין שאינו מוסמך לייצג בתביעות מעין אלו, וטעויות בתיוק – כל אלה מהוות רשלנות מצד המבקשת. עוד אעיר כי לכתב התביעה צורפה הזמנה להגיש כתב הגנה ובה נכתב במפורש כי יש להגיש כתב הגנה תוך 15 יום, ועל כן דין טענת המבקשת כי מנהלה סבר בתום לב כי עומדים לרשותו 30 יום לשם הגשת כתב הגנה – דחייה.

באשר לסיכויי ההגנה, נראה, מבלי לקבוע מסמרות בעניין, כי טענותיה של המבקשת ככל שאכן יוכחו, יש בהן כדי להדוף טענותיו של התובע בכתב תביעתו, ועל כן גם מטעם זה יש לפתוח שערי בית המשפט בפניה למען תוכיח אותן.

לשיקולים אלה מצרף אני את נטייתו של בית המשפט להכריע בטענות הצדדים לגופן, במיוחד בשים לב לזכות הגישה לערכאות.

יחד עם זאת, לאור מחדליה של המבקשת, תישא היא בהוצאות המשיב בגין ניהול ההליכים עקב אי הגשת כתב ההגנה בסך 500 ₪.

אני קובע דיון ליום 15.5.2011 שעה 9:00.

למען הסר ספק יובהר כי לדיון הקבוע בתיק זה יגיעו הצדדים אישית, ללא ייצוג עורכי דין, על עוד לא ייקבלו היתר מראש לכך

המזכירות תפתח את התיק.

ניתנה היום, י"ז אדר ב תשע"א, 23 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: