טחן נ' כ.א.ל. כרטיסי אשראי לישראל בע"מ

פסק דין

בפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור, שהגישה המבקשת – החייבת, על החלטת כב' רשמת ההוצל"פ כלנית שפירא-ברגמן מיום 16.9.10, בתיק הוצל"פ 01-91495-04-5, לפיה קבעה הרשמת כי בקשתה של המבקשת להכריז עליה כחייבת מוגבלת באמצעים, תידון רק אם ישולם מלוא חוב הפיגורים שנצבר בתיק האיחוד. (נומרטור: 449461210ט).

הבקשה כפי שהוגשה, נתמכת בתצהירה של המבקשת, ובמסגרתה פורטו גם נימוקי הבר"ע.

בהחלטתי מיום 3.11.10, הוריתי למשיבה – הזוכה, להגיש תגובה מטעמה.

ביום 13.12.10, הוגשה הודעה מטעם המשיבה לפיה, בנסיבות שתוארו בבקשה, מותירה המשיבה את ההחלטה בבקשה לשיקול דעתו של בית המשפט, לרבות בדיון בבקשה כבערעור עצמו.

בבסיס החלטת הרשמת לדחיית הבקשה עמדו הנימוקים, כדלקמן:

תיקי ההוצאה לפועל הפתוחים נגד המבקשת אוחדו בעבר לכדי תיק איחוד.

המבקשת לא קיימה את החלטות רשם ההוצאה לפועל ולא שילמה בהתאם לצו התשלומים, לפיכך לאחר שהמבקשת הותרתה פוזר תיק האיחוד.

איחוד מחדש של תיקיה של המבקשת יביא למצב לא רצוי לפיו המבקשת נהנית מן ההגנות שמעניק תיק האיחוד, משתמטת מתשלום חובותיה וזוכה להגנה לתקופה מסוימת, לעיתים ארוכה, עד לפיזור התיק.

לאחר פיזור התיק עותרת המבקשת להכריז עליה כחייבת מוגבלת באמצעים ולאיחוד תיקיה כאילו לא היה דבר ומנסה לזכות בהגנה מחודשת.

היענות לבקשת המבקשת מהווה פגיעה בלתי מידתית ובלתי הגיונית בזוכים.

המבקשת היתה רשאית, וגם חייבת לשטוח טענותיה לפני רשם ההוצאה לפועל בתיק האיחוד בטרם פיזורו ואם נימוקיה היו משכנעים, אזי לא היה מפוזר התיק.

לאחר שעיינתי בבקשת המבקשת על נספחיה, ובחנתי נימוקי הבקשה, מצאתי כי יש מקום ליתן רשות ערעור, לדון בבקשה כבערעור עצמו, וכן להורות על קבלת הערעור בחלקו.

באשר לנימוקים שפורטו בבקשת המבקשת להארכת המועד. אקדים ואציין כי כבר נקבע אין בפנייה לסיוע המשפטי כשלעצמה כדי להוות טעם מיוחד להארכת מועד, וממילא לא ניתן הסבר המניח את הדעת מדוע לא הוגשה הבקשה להארכת מועד בתוך המועד הקבוע בדין. אולם, לנוכח עמדת המשיבה, וכן לאור הנסיבות שפורטו בבקשה, מצאתי כי יש מקום להיעתר לבקשה להארכת המועד, ולדון בטענות המבקשת לגופו של עניין.

במסגרת בקשתה בפניי, מתארת המבקשת את מצבה הכלכלי והרפואי הקשה ואת חוסר יכולתה לסלק את חובות הפיגורים שהצטברו בתיק האיחוד.

לכאורה, אין מקום ליתן רשות ערעור על החלטת הרשמת נשוא הערעור. כבר נפסק, בנסיבות הדומות לענייננו, כי:

"איחוד התיקים בלשכת ההוצאה לפועל מקנה לחייב הגנה מפני נושיו, ומונע מהם לנקוט נגדו בהליכי הוצאה לפועל. מאידך מוטל על החייב לשלם באופן שוטף וסדיר את התשלומים החודשיים שחוייב לשלם. משך תקופה ארוכה המבקשת לא שילמה את התשלומים החודשיים, אך למרות זאת זכתה בהגנה מפני נושיה. על כן, צדק ראש ההוצאה לפועל בקביעתו, כי קודם שתיקי ההוצאה לפועל יאוחדו מחדש, על המבקשת לסלק את הפיגורים שהצטברו לחובתה".

(ראה: בר"ע (חי') 1895/07 שושנה רואש נ' בנק הפועלים בע"מ (אתר נבו).

עם זאת, כפי שעולה מהנתונים שבפניי, סכומי הפיגורים שהצטברו עד היום הגיעו לסכומי כסף גבוהים, עד שאין ביכולת המבקשת לסלקם. (כפי שעולה מנתוני תיק האיחוד שבפניי המבקשת חדלה לשלם התשלומים על פי צו התשלומים עוד בחודש 8/05).

לפיכך, ההתניה המחייבת את המבקשת לסלק את כל חובות הפיגורים אינה מעשית. יש איפוא מקום לחייב את המבקשת לשלם סכום נכבד כלשהו על חשבון סכומי הפיגורים שהצטברו, אך בניסות העניין, התניית חידוש איחוד התיקים בתשלום כל חוב הפיגורים, כמוה כדחיית בקשת המבקשת על הסף.