טחימר ואח' נ' הרוש ואח'

החלטה

בפני מונחת בקשת התובעים לעיכוב ביצוע פסק-הדין מיום 16.12.10.

בבקשתם, טענו התובעים כי פסק-הדין אינו מנומק וכי וכי באם לא תתקבל הבקשה ויזכו הם בערעור "לא ידוע לנו בוודאות כי ... נוכל לגבות את כספנו בחזרה ...".

הנתבעים טענו מנגד כי לא הוכחו סיכויים טובים בערעור וכי התובעים לא הוכיוחו כי לא יוכלו לגבות את כספם חזרה במידה ויזכו בערעור.

לעניין זה יפים דברי כבוד השופט ד' חשין בע"א 10702/05 איתן ידיד לוי נ' בנק איגוד לישראל בע"מ (פורסם בנבו):

"כלל הוא כי פסק-דין ניתן למימוש מיד עם הינתנו והגשת ערעור אינה מעכבת את ביצועו (תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984). בדונו בבקשה לעיכוב ביצוע, על בית-המשפט להידרש לשני מבחנים מצטברים: ראשית, עליו לבחון את סיכויי הערעור, ואם ימצא כי הערעור אינו משולל יסוד, עליו לעבור לבחינת מאזן הנוחות של הצדדים, היינו הנזק היחסי שייגרם לצדדים ממתן או אי-מתן הצו ובכלל זה לבחון עד כמה ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו, היה והערעור יתקבל (ראו ע"א 6146/00 עיריית תל-אביב-יפו נ' בצלאל, החלטה מיום 19.11.2000). מאזן הנוחות הוא העיקר (ראו יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 859 (מהדורה שביעית, שלמה לוין עורך, 1995); ב"ש 751/86 מ.ש.א.ב. מחזור שאריות אורגניות בישראל בע"מ נ' אגריקו בע"מ, פ"ד מ(3) 825; ראו גם בר"ם 1190/06 סנדל נ' מינהל מקרקעי ישראל, פסק-דין מיום 18.5.2006).

עוד נפסק כי אף כשכפות המאזניים מאויינות, לא מעכבים את ביצוע פסק-הדין.

במקרה דנן ולמקרא פסק-הדין, אני מוצא אותו מנומק ונשען על כלל הראיות בתיק, מה גם שאל לנו לשכוח כי עסקינן בפסק-דין שניתן על-דרך הפשרה. טענות מסוג אפליה, מוטב ולא היו מועלות. יתרה מזאת, לא הוכח כלל כי באם יזכו התובעים בערעור, לא יוכלו לגבות חזרה את כספם. הטענה כי "לא ידוע לנו בוודאות כי אם נזכה בערעור נוכל לגבות את כספנו בחזרה מן התובעים", כמובן שאין בה כדי לעמוד בנטל ההוכחה.

אתייחס לטענת התובעים/המערערים כי רק "לאחר פסק הדין נודע למערערים כי כב' השופט היה המעסיק של אשת ב"כ המערערים (צ"ל הנתבעים/המשיבים – ש.ש.) אשר עבדה אצל כב' השופט שמעון שר בעת היותו עורך דין. המערערים טוענים כי אפילו בשל מראית פני הצדק היה מן הראוי כי בית המשפט יאמר זאת למערערים והוא לא עשה כן ויש להצר על כך".

צר לי כי זכרונם של המערערים בגד בהם. זוכר אני היטב, וזוכר גם ב"כ הנתבעים, עורך-הדין גב גרינבוים, כי בדיון בו הסכימו הצדדים למתן פסק-דין לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט, ובנוכחותם, הודעתי גם הודעתי כי בעבר הרחוק אשתו של ב"כ הנתבעים הועסקה במשרדי. לצערי, הדבר לא קיבל ביטוי בפרוטוקול, אולם ב"כ המבקשים לא הביע כל התנגדות ומניעה כי אכתוב את פסק-הדין.

סופו של יום, הבקשה נדחית.

המבקשים ישלמו למשיבים סך של 1,500 ₪ בגין הוצאות בקשה זו.

ניתנה היום, ח' אדר ב תשע"א, 14 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: