טורנר ואח' נ' טורנר

החלטה

בקשת הכונס לאישור הסכם מכר ושכ"ט כונס.

בעלי הדין כולם התייחסו לבקשה, והכונס נתן תגובה.

1. ברקע, אציין בקצרה כי עסקינן בתיק פירוק שיתוף ביחס למגרש המתנהל משנת 96', ובו הוחלט משכבר על פירוק על דרך מכר. שנים ארוכות לא הצליחו שלושת בעלי הדין (אחים שביניהם סכסוך, והנם בעלים בחלקים שווים) למכור המגרש. בסופו של יום, שחררתי כל כונס שמונה בהחלטות קודמות (בעבר מונו ככונסים במשותף ב"כ של בעלי הדין, מה שלא סייע לשחרר ה"שיתוק" שבתיק, ולאפשר קידומו לקראת מכר) ומיניתי כונס "חיצוני".

2. לאחר שהוריתי לדחות התמחרות אחת שנקבעה (על מנת לאפשר למר צבי טורנר להשיג מציעים במחיר גבוה יותר), קוימה התמחרות נוספת במשרד הכונס, בין בעלי הדין ו 2 מציעים נוספים. בסופו של יום זכה בהתמחרות הנתבע מר צבי טורנר, שאף חתם מול הכונס על הסכם המכר אותו מבוקש לאשר.

3. הוריתי לכונס להתייחס להשגות מסוימות של בעלי הדין (לא לכולן). בינתיים הגיעה תגובתו של מר צבי טורנר והכונס התייחס אף אליה. לאחר עיון בתגובות השונות (האחרונה שבהן של מר מאיר טורנר), ובתגובת הכונס אני מחליט לאשר את הסכם המכר החתום כמות שהוא בכפוף לתיקונים שהתקבלו, לאחר שתשובות הכונס הניחו דעתי. ההשגה החשובה ביותר התייחסה לנושא מס רכוש; מתשובת הכונס הנתמכת באישורי מס רכוש עולה שאין חוב למס רכוש.

4. הערות 6 עד 8 ו 10 עד 11 בתגובת עו"ד קצוטי מקובלות על הקונה, ואני מורה על תיקון ההסכם בהתאם.

5. הערה 12 מתייחסת לנושא המע"מ, שאם יחול – יחול על הקונה. כרגע אין כלל וודאות שיחול מע"מ, ובמצב שנוצר כפי שפורט בסע' 10 לתגובת הכונס, מקובלת עלי הדרך שהציע הכונס , להוסיף התנאה לפיה אישור ההסכם מותנה בתנאי מתלה לפיו לא חל מע"מ על העסקה , וכך אני מורה.

6. אשר להשגות מר צבי טורנר, איני מקבל אותן. הקונה מחויב בהסכם עליו חתם, גם אם נחתם בפער זמן שבתכוף לאחר סיום ההתמחרות. זאת ועוד, הנתבע אינו בעל תפקיד מטעם ביהמ"ש, אלא אחד מבעלי המגרש. ובהחלטתי מיום 29.12.09 דחיתי ההתמחרות כדי לאפשר לו לשווק המגרש בעצמו, לאור פער בין ההצעות שהציעו מציעים חיצוניים לבין חווה"ד השמאית, ולאור רצונו שייעשה מאמץ נוסף לאתר קונים פוטנציאליים נוספים שיאותו להציע סכומים עודפים ביחס להצעות שהתקבלו . מדובר היה באינטרס של הנתבע עצמו כאחד מבעלי המגרש, ובהתאם אפשרתי לו לפעול בהתאם לאינטרס זה; וציינתי כי עלויות שיוציא הנתבע בהקשר זה, מעבר לחלקו היחסי (הכוונה לחלקו היחסי בהוצאות הכינוס) תובאנה בחשבון, כאשר החלק ששלם מעבר לחלקו היחסי יושב לו אם ימכר הנכס. מר צבי טורנר מפרט מאמציו שהביאו להשתתפות מציע נוסף ש"העלה" מחיר המכר בסופו של יום בהתמחרות, ומבקש לתמחר מאמץ זה בשכר ראוי. אולם כוונת ההחלטה היתה להוצאות שהוצאו בפועל על ידי צבי, כגון עלויות פרסום בעיתון, ומאוששות בקבלות. לשם הבנת הרקע – יש להיזקק לכל האמור באותה החלטה , בפרט לסע' 5 בה, ולא אחזור על הדברים. אסמכתא מעין זו לא צורפה , ואין להכיר אפוא בזכאות של מר צבי טורנר לתמורה מתוך קופת הכינוס בגין מאמץ שיווקי , שלא לוותה בהוצאה, גם אם היתה כרוכה במאמץ וזמן.

7. שכר הכונס וחלוקתו:

7.1 שלושת בעלי הדין משתתפים בחלקים שווים בשכ"ט הכונס. חלקם של המוכרים ייגבה מדמי המכר שיועברו אליהם. היות והקונה הוא בעלים בחלקים שווים (שליש) והתמורה המועברת על ידו למוכרים הנה בשיעור שני שליש ממחיר הצעתו שזכתה בהתמחרות, הרי שחלקו בשכר הכונס ישולם בנוסף לתמורת הנכס המועברת על ידו.

גובה שכר הכונס:

7.2 מאיר ואסתר טורנר טוענים לתחולת תקנה 258ט"ז לתקנות סדר הדין האזרחי הדנה בשכר כונס בבית המשפט לענייני משפחה. על פי אותה תקנה, השכר שאמור לחול בענייננו הנו 4% כרף עליון מתקבולי המימוש (היות ועסקינן במכר). מר צבי טורנר גורס שבכל מקרה יש לקבוע שכר ראוי שלא יעלה על 2% בנסיבות.

7.3 הכונס גורס כי אין תחולה לתקנה אחרונה זו, אלא לתקנה 389 לתקנות סדר הדין האזרחי הקובעת שרשאי בית המשפט לקבוע בצו את שכרו של הכונס, וכיצד ועל מי לשלמו. היות והתקנה אכן אינה קובעת את גובה השכר של כונס המתמנה לפי תקנות סדר הדין האזרחי , הרי שהכונס גוזר את השכר הראוי בהיקש מתוך מיצוע שתי חלופות שאין להן אמנם תחולה במישרין:

א. תקנות ההוצאה לפועל (שכר טרחת עורכי דין וכונסי נכסים) תשס"ב-2002 (בחלופת מכר דירה במימוש משכנתא, שתביא ל 6% בשים לב לשווי המכר בענייננו, אלא שבענייננו אין עסקינן במכר דירה).

ב. תקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ושכרם) התשמ"א – 1981 (השכר המגיע בחלופה זו גבוה בשיעור ניכר, אלא שאין עסקינן בחברה).

8. מקובל עלי כי אין תחולה לתקנה 258ט"ז לתקנות סדר הדין האזרחי. גם אם אתייחס לעמדת מאיר טורנר לפיה עת שהוגשה התביעה לא טופלו עדיין תובענות מעין זו בביהמ"ש לענייני משפחה, הרי שראשית, באף שלב לא התבקשה העברה לביהמ"ש לענייני משפחה, והתיק נוהל לכל אורך הדרך בבית משפט השלום . לטעמי הגינות דיונית ואף מניעות אינן מאפשרות להעלות אך בשלב מאוחר זה טענה לפיה אמור שכרו של הכונס להיגזר מתקנה שחלותה אך בבית המשפט לענייני משפחה, וזאת על מנת להפחית משכרו הראוי (ראה בענין זה גם החלטת השופטת אסיף בת"א (חד') 3461/05 ד"ר שושני נ' ד"ר זומר (מאגר נבו) . שנית, ממילא לא מקובלת עלי הטענה שרק שמשום שבעלי הדין הם אחים מסוכסכים הרי האלמנט הדומיננטי שבסכסוך שבפני הוא משפחתי. האלמנט הדומיננטי הוא דווקא הקנייני: פירוק השיתוף בין בעלי דין שאינם מצליחים לאורך שנים להגיע לעמק השווה בענין מכירת המגרש: ראה רע"א 6558/99 חבס נ' חבס פ"ד נד(4) 337 .

9. התקנה החלה אפוא הנה תקנה 389(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, ויש לקבוע לפיה שכרו הראוי של הכונס. להלן "לקט" מן הפסיקה ביחס לשיקולים שיכול ויחולו בענייננו במישרין או באנאלוגיה ביחס לחישוב שכר כונסים: בע"א 438/85 איתן ארזי ושות' בניה והשקעות בע"מ נ' חיימסון מא(2) 718 - נקבע כי התקנות הדנות בשכר מפרקי החברות אינן מחייבות במקרה קביעת שכר של כונסי נכסים, אלא לכל היותר תשמשנה ככללים מנחים. זאת משום שמן הראוי להשוות בין שכרם של בעלי תפקידים דומים, ועל כן אין בשוני שבהוראות הדינים כדי להצדיק שוני מהותי בקביעת השכר.

קביעת השכר תעשה לפי הבחנה בין סוגי התקבולים שביחס אליהם נקבע השכר, ומידת הטרחה הכרוכה בטיפול בהם. בית המשפט יכול, על פי שיקול דעתו, להקטין או להגדיל את שכר הכונס בהתאם למידת הטרחה והמאמץ שהשקיע, מנימוקים שירשמו. להזכיר – במקרה שלנו אין עסקינן בחברה.

כב' הש' מנהיים מנה בת"א (ראשל"צ) 3922/07 עו"ד אורן נ' י. חנקס בע"מ (מאגר נבו), מספר שיקולים רלבנטיים נוספים לקביעת השכר: השיעור המקובל בכגון דא; היקף עבודתו של הכונס והצלחת הכינוס שבאה לידי ביטוי בקבלת תמורה הגבוהה מהערכת השמאי וההצעות האחרות; ושווי הנכס. בת"פ (ת"א) 1362/01 דמארי אילן- כונס הנכסים נ' אהרון (מאגר נבו) נקבע כי מקובל לקצוב 6%- 10% משווי העסקה תוף התחשבות בהיקף הפעולות ואורך הזמן שבו מתחיל כונס הנכסים ומסיים את המשימה שהוטלה עליו.