טור נ' ויטלה ואח'

פסק דין

א.הרקע לתובענה ועיקר טענות בעלי הדין

1.בפני תביעה לתשלום דמי תיווך בסכום של 62,537 ₪.

2.בכתב התביעה טוען התובע כי הינו מתווך מורשה וכי התבקש על ידי מר אשר חורי (להלן: "חורי") שהינו אחד מהבעלים של בנין מסחרי ברחוב הפרת 2 יבנה (להלן: "הנכס") לאתר קונה שירכוש חלק מהנכס בשטח של 642 מ"ר (להלן: "הנכס").

3.להלן נטען כי במסגרת פעילות התובע לאיתור רוכש פוטנציאלי הציג התובע לנתבע מס' 1 (להלן: "הנתבע") את הנכס וביצע פעולות נוספות על מנת להביא להשלמת העיסקה ובכלל אלו, התובע הפגיש את הנתבע עם בעלי הנכס.

4.להלן טען התובע כי עוד קודם שהפגיש את הנתבע עם בעלי הנכס, סיכם התובע עם הנתבע כי במידה וייחתם הסכם מכר מחייב לרכישת הנכס ישלם הנתבע לתובע דמי תיווך בשיעור של 2% בצירוף מע"מ משווי העיסקה.

5.התובע, כך נטען, הכין הסכם תיווך מפורט לחתימתו של הנתבע אולם במהלך הפגישה שנועדה לחתימת הסכם התיווך אמר לו הנתבע: "בסדר, בסדר, אני אשלם לך תיווך" אך נמנע מלחתום על המסמך.

התובע מוסיף וטוען כי גם במהלך מספר הזדמנויות נוספות לאחר מכן, התחמק הנתבע מלחתום על הזמנת התיווך אך התובע האמין בתום לב כי הנתבע ישלם את דמי התיווך שהתחייב לשלמם.

6.התובע טוען כי מספר חודשים לאחר שהפגיש בין בעלי הנכס לבין הנתבע הושלמה עיסקה ביניהם באופן שהנתבע רכש את הנכס באמצעות הנתבעת מס' 2 (להלן: "הנתבעת") חברה הנמצאת בבעלותו ו/או בשליטתו - תמורת סך של 2,600,100 ₪.

7.להלן טען התובע כי במקביל הוא פנה לנתבע, ביקש לקבל את שכרו כמוסכם אולם הנתבע התחמק מחובת התשלום בטענות מטענות שונות ובמהלך שיחה טלפונית שהתקיימה ביניהם הודיע הנתבע לתובע כהאי לישנא:

"אם אתה עומד על זה, אני אשלם לך את התיווך אבל אני אכניס לך תביעה של 2 מיליון שקל על כל הנזקים שגרמת לי".

8.התובע טוען כי בנסיבות שפורטו לעיל הודה הנתבע בחבותו לשלם לתובע את דמי התיווך.

9.בנפרד ובמובחן טען התובע כי הוא שהביא להתקשרות בין בעלי הנכס לנתבעים בהסכם לרכישת הנכס ולראיה בעלי הנכס שילמו לתובע את דמי התיווך המגיעים לו; מכאן, טען התובע כי לא ניתן לחלוק על כך שהוא, התובע, היווה את הגורם היעיל להתקשרות הצדדים בעיסקה.

10.בהיותו אל נכון מודע לעובדה כי לא נחתם בינו ובין הנתבעים או מי מהם הסכם תיווך, טען התובע כי לאור העובדה שהנתבעים התחמקו באופן עקבי מלחתום על הסכם התיווך יש להעדיף את דרישת תום הלב בקיום חוזה על פני דרישת הכתב העולה מהוראות הדין.

11.עוד הוסיף התובע וטען כי יש לראות את טופס הזמנת שירותי תיווך שצירף כנספח א' לכתב התביעה בבחינת מסמך בכתב לצורך הוראות חוק המתווכים הגם שהמסמך האמור לא נחתם על ידי הנתבעים או מי מהם.

12.הנתבעים הגישו כתב הגנה בגדרו הכחישו את מרבית טענות התובע וכפרו בזכותו לגבות מהם דמי תיווך.

13.הנתבעים העלו טענת סף לפיה בהעדר הסכם חתום לקבלת שירותי תיווך, יש לדחות את התביעה על הסף לאור הוראות הדין.

14.לעיצומו של עניין, טענו הנתבעים כי התובע לא ביצע כל פעולה על מנת להביא לכריתת הסכם המכר לרכישת הנכס וכי נהפוך הוא, התובע עשה ככל יכולתו כדי לטרפד עיסקה שהתגבשה בין בעלי הנכס לבין הנתבעת לרכישת הנכס וגרם להשהיית המשא ומתן שבין הנתבעים ובעלי הנכס ואף להפסקתו המוחלטת בשלב מסוים.

15.הנתבעים טענו כי התובע לא הפגיש מעולם בין הנתבע לבין בעלי הנכס וכן כי התובע לא נפגש מעולם עם הנתבע בקשר לעיסקה נשוא התביעה.

16.הנתבעים טענו כי לא סיכמו דבר כלשהו עם התובע בקשר עם העיסקה, לא התחייבו לשלם לו כספים כלשהם ואף לא ראו מעולם את נוסח הזמנת התיווך שצורפה כנספח א' כמסמך בלתי חתום (להלן: "הטיוטה").