טופז נ' בנק ישראל-קרית הממשלה

החלטה

1.לפניי בקשה לפטור את המבקש מתשלום אגרה בהליך העיקרי, שעניינו, תביעה כספית שהגיש נגד המפקח על הבנקים, ע"ס 400,000,000 ₪ (!).

המשיב והפרקליטות מתנגדים לבקשה, בין היתר, בטענה, כי נעדר מהבקשה הפירוט הנדרש בדבר מצבו הכלכלי של המבקש, ובנוסף כי התביעה אינה מגלה עילה.

2.לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובות, ובתשובת המבקש, מסקנתי כי דין הבקשה להידחות. בהתאם לתקנה 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן – תקנות האגרות), בקשה לפטור מאגרה נבחנת על-פי שני קריטריונים: העדר יכולת לשלם את האגרה, והליך מגלה עילה. במקרה דנן, ובכל שאמור לעניין מצבו הכלכלי של המבקש – הרי שרב הנסתר על הגלוי. המבקש לא צרף את מלוא המסמכים והאסמכתאות הנדרשות להוכחת מצבו הכלכלי הנטען, ולא פרש בפני בית המשפט את התמונה המלאה בעניין. המבקש אמנם צרף בין יתר מסמכי הבקשה, מסמך ממנו עולה כי הוא זכאי לגמלת הבטחת הכנסה מהמוסד לביטוח לאומי, דבר אשר מהווה ראיה לכאורה לחוסר יכולתו לשלם את האגרה (תקנה 14(ד) לתקנות האגרות). עם זאת, וכאמור, אין די בכך כדי להוכיח יכולת כלכלית לשלם את האגרה, כפי שגם אין די בהוכחת חוסר יכולת כלכלית, כדי לזכות בפטור המבוקש.

אלא שהייתי נעתרת לבקשה ומסכימה להסתפק בראיה לכאורה שהוצגה בדמות האישור על קבלת הבטחת הכנסה אם ההליך היה מגלה עילה, תנאי נדרש והכרחי בהתאם לתקנה 14 לתקנות האגרות, אשר להתרשמותי אינו מתקיים במקרה דנן, על רקע זהות הנתבע ומכלול החומר שהובא לפניי, כל זאת מבלי לקבוע מסמרות בדבר בשלב זה של הדיון.

למעלה מן הצורך אוסיף, ובהתייחס לעיקר הנטען בתשובת המבקש לתגובה, כי בית משפט זה אינו משמש כערכאת ערעור על קביעות כבוד השופטים רניאל וגינת, בבית המשפט המחוזי בחיפה. כמו כן יודגש, כי אין בעובדה שמונה למבקש עו"ד מטעם הלשכה לסיוע משפטי לצורך התביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בחיפה, כדי להעלות או להוריד מהמסקנה אליה הגעתי, בהליך שלפניי.

3.אשר על כן, וכאמור, הבקשה נדחית.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ד כסלו תש"ע, 01 דצמבר 2009, בהעדר הצדדים.

אסתר נחליאלי-חיאט, שופטת, רשמת התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: