טופ נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית אשר הוטלה על המבקש ע"י קצין משטרה לאחר שיוחסה לו נהיגה במהירות של 137 קמ"ש במקום מהירות של 90 קמ"ש המותרת במקום.

ב"כ המבקש טענה כי על אף העובדה שיש בידי המדינה ראיות לכאורה לביצוע העבירה מצד המבקש, אין עדיין מסוכנות הנובעת מנסיבות המקרה או מעברו של המבקש המצדיקים את המשך פסילתו המנהלית.

לטענתה המהירות המיוחסת נמוכה ואינה עולה משמעותית על מהירות ברירת המשפט.

ביחס לעברו של המבקש טענה בא כוחו כי המדובר בנהג ותיק ובשנים האחרונות לא צבר עבירות מהירות לחובתו.

ב"כ המדינה טענה כי יש ראיות לכאורה נגד המבקש.

ביחס למסוכנותו של המבקש טענה ב"כ המדינה כי למבקש עבר תעבורתי מכביד, מהירותו גבוהה ומסוכנת ואין נפקות בשלב משפטי זה לעונש הצפוי למבקש אם יורשע בסופו של ההליך העיקרי נגדו.חומר הראיות ועברו התעבורתי של המבקש הוגש לעיוני.

דיון -

עת נדרש בית המשפט לתת החלטה בבקשה מסוג זה, נמצאת שאלת מסוכנות המבקש בלב מערך השיקולים אותם ישקול בית המשפט.

כשלב ראשון יבחנו הראיות שבתיק לצורך הבדיקה – האם קיימות ראיות לכאורה כנגד המבקש ביחס לעבירה המיוחסת לו.

במידה ויתברר כי קיימות ראיות לכאורה, תבחן שאלת המסוכנות לאור חומרת העבירה המיוחסת, נסיבות ביצועה (לכאורה), ותק נהיגת המבקש, עברו התעבורתי ולעיתים נדירות ישקלו גם נסיבות אישיות מיוחדות של המבקש.

בשפ 96 / 5928 אבי ארנפריד נ' מדינת ישראל [פדאור (לא פורסם) 96 (1) 263], עמוד 2 נקבע ע"י בית המשפט העליון:

"תקופת הפסילה נקבעה ע"י המחוקק, על בסיס שקלול התכליות השונות שלקידום השגתן ניתנה הסמכות לצוות עליה; וככלל, יהיה מקום לבחון קיצור של התקופה, רק במקום שקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות התערבות בשקלול התכליות העומד בבסיס. במקרה דנן, אין בכוח הפגיעה שנפגעת נוחיותו של העורר - המרבה לנוע במסגרת עבודתו כנותן שירות למחשבים - כדי להוות נסיבה מיוחדת במשמעות האמורה"

מאחר וב"כ המבקש הסכימה (ובצדק, לאחר שעיינתי בראיות) כי יש לחובת המבקש ראיות לכאורה, הרי שהערכת מסוכנותו תבוצע על רקע נסיבות ביצוע העבירה ועברו התעבורתי.

המבקש שבפני בעל רשיון נהיגה משנת 1979 וצבר לחובתו 48 הרשעות קודמות מסוגים שונים.

המדובר בכמות גדולה מאד של עבירות המעידות על דרך נהיגתו המסוכנת בדרך כלל.

גם ניתוח של העבירות אותן צבר המבקש אינו משפר את מצבו.

עברו כולל לא פחות מ- 12 עבירות מהירות קודמות ובנוסף ביצע גם עבירות של אי ציות לתמרור עצור, נהיגה ללא חגורת בטיחות (פעמים רבות), שימוש בפלא פון ללא דיבורית ועוד עבירות שונות ומגוונות.

אף שהמהירות המיוחסת גבוהה ב- 7 קמ"ש מברירת המשפט שקבע המחוקק, עדיין המדובר במהירות הגבוהה ב- 47 קמ"ש מהמהירות המותרת במקום.

לו המדובר היה במעידה חד פעמית מצד המבקש על רקע ותק נהיגה ארוך עם עבר תעבורתי דל, יתכן והייתי שוקל קיצור התקופה המנהלית. אולם, כאשר בפני נהג אשר "סוחב על גבו" 48 הרשעות קודמות, אין אני מוצא כל נימוק המאפשר קביעה כי לא נשקפת ממנו מסוכנות.