טומי מנור נ' משרד הרישוי תל אביב

פסק דין

1.עתירה לביטול החלטתה של המשיבה לפסול את העותר מלהחזיק רישיון נהיגה בהתאם לתקנה 549(ג) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן: "התקנות" או "תקנות התעבורה"), זאת לאחר שצבר 42 נקודות לחובתו בין השנים 2003-2008, בגין חמש עבירות תעבורה שונות (להלן: "החלטת הפסילה").

2. להלן, יובא פירוט מניין הנקודות שנצברו לחובת העותר לפי מועדי צבירתם, ואמצעי התיקון שהוטלו בגינן:

ביום 6.6.03, נסיעה בדרך עירונית מעל למהירות המותרת, 10 נקודות (להלן: "עבירה מס' 1").

ביום 15.10.03, נסיעה בדרך עירונית מעל למהירות המותרת, 10 נקודות (להלן: "עבירה מס' 2").

עת שהעותר צבר 10 נקודות בגין עבירה מס' 2, סיכמה הרשות את הנקודות התקפות הרשומות לחובתו, בהתאם לתקנה 547(א) לתקנות התעבורה. במועד זה, עמדו לחובתו 20 נקודות. בהתאם לתקנה 549(א) לתקנות התעבורה, הוטל על העותר ביום 20.2.05 אמצעי תיקון ראשון, והוא זומן לקורס הדרכה בנהיגה נכונה ב"קורס בסיסי".

במועד שנקבע לקורס הבסיסי, שהה העותר בארה"ב למטרת לימודים. על כן פנה העותר באמצעות נציגו בבקשה לדחות את מועד הביצוע של אמצעי התיקון הראשון. בתאום עם העותר, נקבע מועד חלופי לקורס בחודש פברואר 2007.

עד למועד זה, המשיך העותר לצבור נקודות לחובתו, כמתואר להלן:

ביום 6.10.05, נהיגה באור אדום ברמזור, 10 נקודות (להלן: "עבירה מס' 3").

ביום 21.7.06, אי ציות לתמרור עצור, 4 נקודות (להלן: "עבירה מס' 4").

ביום 4.2.07 ביצע העותר את אמצעי התיקון הראשון, הקורס הבסיסי בנהיגה.

עת בו צבר העותר 10 נקודות בגין עבירה מס' 4, סיכמה הרשות את הנקודות התקפות הרשומות לחובתו, בהתאם לתקנה 547(א) לתקנות התעבורה. במועד זה עמדו לחובתו 34 נקודות. בהתאם לתקנה 549(ב) לתקנות התעבורה, הוטל על העותר ביום 21.2.07 אמצעי תיקון שני, והוא זומן לקורס הדרכה בנהיגה נכונה ב"קורס ייעודי".

העותר, כך לטענתו, סבר בתום לב, כי זימונו לקורס הייעודי מקורו בטעות, וזאת מאחר שבסמוך להטלת אמצעי התיקון השני, השלים את הקורס הבסיסי. בשיחות הטלפון של נציגי המשיבה אל העותר, הודיעה לו המשיבה, על חובתו לעבור את הקורס הייעודי, ולאחר שהעותר קיבל זימון בכתב לקורס זה, ביקש העותר כי הנושא ייבדק. נציגי המשיבה לא מסרו לעותר תשובה בעניין.

בין לבין, המשיך העותר לצבור לחובתו נקודות, כמתואר להלן:

ביום 5.3.08, נסיעה בדרך עירונית מעל למהירות המותרת, 8 נקודות (להלן: "עבירה מס' 5").

עת צבר העותר 8 נקודות בגין עבירה מס' 5, סיכמה הרשות את הנקודות התקפות הרשומות לחובתו, בהתאם לתקנה 547(א) לתקנות התעבורה.

במועד זה, טרם ביצע העותר את אמצעי התיקון השני שהוטל עליו, ועל כן עמדו לחובתו גם הנקודות שצבר בגין עבירות 1-4. יחד עם הנקודות שצבר בגין עבירה מס' 5 נצברו לחובתו, במועד זה, סך הכול 42 נקודות, וזאת בהתאם לאמור בתקנה 547(ד) לתקנות התעבורה. אי לכך, מאחר שעמדו לחובת העותר 42 נקודות, נשלחה לעותר ביום 13.1.09, הודעה על פסילת רישיונו בהתאם לתקנה 549(ג) לתקנות התעבורה.

3. בטרם אדון בטענות העותר כנגד פסילת רישיונו, אציג את המסגרת הנורמטיבית הרלוונטית לשיטת חישוב הנקודות.

"שיטת הנקודות" בעבירות תעבורה, הוסדרה בחלק ז' לתקנות התעבורה, מכוח ההסמכה בסעיף 69א לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961. תקנה 544, בחלק זה של התקנות קובעת: "נהג שהורשע בעבירה מן העבירות המפורטות בתוספת השישית יחויב בנקודות כמספר שנקבע בה לצד אותה עבירה שבה הורשע".

תקנה 545, מסדירה את ניהול מירשם הנקודות על ידי רשות הרישוי. תקנה 547 קובעת את השיטה לסיכום מספר הנקודות התקפות הרשומות לחובת נהג, בכל פעם שנרשמות לו נקודות חדשות. זו לשון התקנה: