טולדנו נ' מדינת ישראל

החלטה

לפניי בקשה לבטול פסילה מנהלית בת 60 יום שניתנה בתאריך 9.7.13, בגין אחריותה של המבקשת לגרימת תאונת דרכים שאירעה ביום 3.7.13

טיעוני הצדדים

בדיון לפניי חזרה המבקשת על טיעוניה שבכתב לפיהם התאונה אירעה בעיקול צר מאד, בו שדה הראייה לקוי, ויש סיכוי, לדעתה, כי הנהגת המעורבת נהגה במהירות מופרזת. עוד ציינה כי היא זקוקה לרשיונה כדי לתמוך באחיה הנכה ובאמה שהתאלמנה לאחרונה. בנוסף, בימים הקרובים היא עומדת להתחיל בעבודה חדשה לאחר כשנה בה היתה מובטלת, וזקוקה לרשיונה. המבקשת הוסיפה כי לאחר התאונה התקינו במקום מראה פנורמית ונצבע קו הפרדה.

התובע טען לקיומה של תשתית ראייתית, ולמסוכנות הנובעת מאופן התנהגותה של המבקשת אשר גרמה לתאונה עם נפגעים וכן מעברה.

דיון והכרעה

עיינתי בחומר החקירה ואני סבורה כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת אחריותה של המבקשת לגרימת תאונת הדרכים.

לפי ממצאי הבוחן התאונה אירעה לאחר שהמבקשת ביצעה פנייה בקשת חדה, ונכנסה לנתיב הנגדי, בו נסעה אותו זמן הנהגת המעורבת.

הודעת הנהגת המעורבת, וכן תמונה שצילמה בזירת התאונה בטרם הזזת כלי הרכב, עולים בקנה אחד עם מסקנת הבוחן.

המבקשת הזיזה את רכבה טרם הגעת הבוחן לזירה.

המבקשת בהודעתה תיארה את התאונה במילים: "מדובר בעיקול מסוכן והתנגשנו" (ש' 3). לשאלת החוקר השיבה כי ההתנגשות אירעה במרכז הכביש (ש' 17, 19), וכשהוצגה לה תמונה שצילמה נהגת הרכב המעורב הממחישה כי התאונה התרחשה בנתיבה של האחרונה אמרה: "זה מה שיש. אני לא ממש זוכרת מה היה בתאונה" (ש' 21) וכשנשאלה מדוע קרתה התאונה ענתה: "שום גורם מפריע לא היה לי. יכול להיות שזה קורה" (ש' 25).

בשלב זה, די בכך כדי לבסס לכאורה את אחריותה של המבקשת לתאונה.

מסוכנותה של המבקשת נלמדת מאופן נהיגתה אשר גרמה לתאונה. אילו נסעה בקשת רחבה, כפי הנדרש, הרי שגם אם הראות לקויה לא היתה נגרמת תאונת הדרכים וככל שהנהגת המעורבת נסעה בנתיבה, לא יכולה היתה להגרם תאונת דרכים. דרכיהן, שעה שהן נוהגות עפ"י חוק, כלל אינן חוצות זו את זו.

המבקשת נוהגת משנת 1992 ולחובתה 9 הרשעות קודמות, האחרונה שבהן בגין שימוש בטלפון נייד בשעת נסיעה, משנת 2012.

עברה איננו מאד מכביד, אך אין בו כדי להפיג את המסוכנות הנובעת מנסיבות התאונה.

לאחרונה נדונה בגין תיק 2947-08-11 (בגין פקיעת רשיון נהיגה) אליו בקשה לצרף דוח נוסף מושא תיק 5510-08-11 (שעניינו פקיעת רשיון רכב). ניתן פסק דין, במסגרת הסדר טיעון בינה לבין התביעה. בהמשך אותו יום התברר כי קיים נגד המבקשת תיק נוסף, 2946-08-11 (בגין פקיעת רשיון רכב). גזר הדין דלעיל בוטל, על מנת לאפשר לה לצרף גם את התיק השלישי, וניתן גזר דין כולל בגין שלושת התיקים.

גזר הדין כלל, בין היתר, פסילה למשך 3 חודשים, שהמבקשת עתרה לדחיית ריצויו, ובקשתה התקבלה.

עד למועד כתיבת החלטה זו, לא בוצעה הפקדת הרשיון, ומירוץ הפסילה טרם חושב.

מכאן, שלכאורה נהגה המבקשת בזמן פסילה.

יצויין כי לאחר התאונה, ומאחר שלדבריה נשאלה בעניין זה בעת חקירתה ע"י הבוחן, פנתה המבקשת לביהמ"ש בבקשות הבהרה למיניהן. אכן בשל בטול גזר הדין, וצירוף התיק הנוסף, נותר בטעות על כנו מועד דיון בתיק שצורף אחרון.