טויטו נ' מועצה מקומית פרדס חנה - כרכור

פסק דין

התובע טוען כי רכבו ניזוק מענף עץ אקליפטוס, שנפל עליו בעת שחנה ברחוב החיננית שבתחומי הנתבעת.

לטענתו, נפילת הענף מקורה ברשלנותה של הנתבעת בטיפול ובתחזוקת העץ שניצב בגינה ציבורית. התובע טוען גם כי באותו יום לא היה מזג אויר חריג או גשום ולא היו רוחות.

התובע קיבל מחברת הביטוח שבה בוטח הרכב פיצוי בגין הנזקים שנגרמו לרכב ואולם הוא תובע מהנתבעת את הסכומים שנאלץ לשלם כהשתתפות עצמית, הפסד הנחת פרמיה, את סכום ירידת הערך שלא זוכה בגינם מחברת הביטוח וכן סכום נוסף של 5,000 ₪ שאותו נאלץ, לטענתו, להפחית ממחיר הרכב בעת שמכר את הרכב. בנוסף, הוא מבקש פיצוי גם על הפסד 4 ימי עבודה שאותו הוא מעריך בסכום של 1,600 ₪. סה"כ הוגשה התביעה על סכום של 8,744 ₪.

הנתבעת מכחישה את כל טענות התובע.

לטענתה, כפי שפורטה בכתב ההגנה, היא מטפלת באופן שוטף בעצים הנטועים בשטחה והיא אף מתייעצת בעניין זה עם הקרן הקיימת לישראל, בכל הנוגע לתחזוקת העצים שבשטחה.

לטענתה לא קיבלה כל תלונה או התראה בנוגע לענפי העץ הרלוונטי, או ענפי עצים אחרים הנטועים באותו רחוב, וגם לא הבחינה בעצמה בליקוי כלשהו בעץ שמצריך נקיטת אמצעי זהירות מיוחדים. לפיכך, פעלה כרשות סבירה ולא היה עליה לנקוט בפעולות נוספות על אלה שננקטו על ידה מאחר ולא יכלה לצפות את הצורך בנקיטת אמצעי זהירות מיוחדים.

הנתבעת טוענת כי בניגוד לטענת התובע לעניין מזג האויר, הרי שבכל אזור הצפון שרר ביום הארוע מזג אויר סוער וירדו גשמים חזקים והיא צרפה כראיה רישומי מזג אויר ליום 6.10.09 וליום 7.10.09.

בשל כך טוענת הנתבעת גם כי מזג האויר הוא שגרם לארוע ומדובר לכן בכח עליון, כמשמעותו בסעיף 64 (1) לפקודת הנזיקין, ובכך נותק הקשר הסיבתי בין צמיחת הענף ובין מעשיה או מחדליה (המוכחשים).

הנתבעת מפנה למספר פסקי דין שבהם, נדחו תביעות בגין נזקים שנגרמו מנפילת עצים או ענפים וטוענת כי האמור בהם יפה גם למקרה שבפני.

בדיון לא הובאו עדים ושמעתי לכן רק את דבריו של התובע מחד ונציגת הנתבעת מאידך. התברר מדברי התובע כי גם הוא לא היה במקום בעת הארוע, מאחר שהוא מתגורר בנתניה, והרכב היה בשימושו של קרוב משפחה שהחנה את הרכב במקום הארוע.