טוויל נ' עסילה ואח'

פסק דין

סכסוך זה הינו בגין חדר בעיר העתיקה, אשר התובע שכר מן הנתבעים.

אין מחלוקת כי כאשר התובע קיבל את החדר, הוא היה הרוס ומלא באשפה, וכי על התובע היה להשקיע עבודה רבה כדי להכשירו למגורים (סעיף 6 לתצהיר התובע וכן עדותו בעמוד 6 שורה 12, ואישור הנתבע 1 בעדות, בשולי עמוד 10).

אין מחלוקת כי בחודש אוקטובר 2007 פינו הנתבעים את התובע מן החדר, בניגוד לרצונו, בעת העדרו מן החדר (סעיף 10 לתצהיר התביעה, סעיף 11 לתצהיר הנתבע 2).

התביעה הוגשה מיד בסמוך לאירועים, חודש אחד בלבד לאחר מכן.

המחלוקות הוגדרו בהסכמת הצדדים, בישיבה מיום 17.6.08, ולהלן אתייחס לכל אחת מן המחלוקות, אלה שהוגדרו, ונוספות.

מחלוקת ראשונה – האם התובע שוכר מוגן

התשובה לשאלה זו היא בחיוב.

אין מחלוקת כי מאז חתימת חוזה השכירות, שילם התובע דמי שכירות שנתיים בסך של 70 דינר או 75 דינר בלבד (סעיף 7 לתצהיר נתבע 2).

לגירסת הנתבע 1, דמי השכירות לחדר במזרח ירושלים, בדיירות שאינה מוגנת, עומדים על סך כ-1,000 דינר לשנה או בערך 100 דינר בחודש (עמוד 10 שורות 9-7).

לשאלה – מדוע, אם כך, הוא השכיר את החדר לתובע בסכום כל כך נמוך, הוא השיב כי היה זה בגלל ההשקעה שהיה צורך להשקיע בחדר, עקב מצבו במועד השכרתו (שולי עמוד 10 לפרוטוקול וכן סעיפים 13-12 לסיכומי ההגנה).

לא היה בפי הנתבע 1 הסבר מדוע, לאחר זמן מה, לא הועלו דמי השכירות לערכם כדמי שכירות חופשיים (ראש עמוד 11 וכן שורות 11-10 באותו העמוד).

כזכור, החדר הושכר בתחילת ינואר 1996. יהיה זה בלתי סביר להניח שעד לשנת 2007 הנתבעים לא דרשו מן התובע להעלות את דמי השכירות, רק בגלל אותה השקעה ראשונית של שיפוץ החדר, גם אם היא היתה גבוהה.

ראוי לציין כי ההפרש בדמי השכירות הוא עצום.

בעוד התובע שילם סך של 70 דינר לשנה, שהם פחות מ-6 דינר לחודש, לפי דיירות חופשית, לגירסת הנתבע 1, היה על התובע לשלם כ- 100 דינר לחודש.

בשולי הדברים יוער, כי דמי השכירות הועלו, לגירסת הנתבעים, אולם הם הועלו מ- 70 דינר לשנה ל- 75 דינר לשנה (סעיף 7 לתצהיר הנתבע 2), או ל- 80 דינר לשנה (נספח לתצהיר הנתבעים, מסמך מיום 18.3.04 עמוד 11 שורה 6 לפרוטוקול).

ייתכן כי העלאה זו נבעה ממיצוי ההנחה עבור השיפוצים. כך או אחרת, גם העלאה זו אינה משנה את התוצאה.

הנתבעים מוסיפים וטוענים כי הם לא קיבלו דמי מפתח (סעיף 6 לתצהיר).

התובע טוען כי הוא שילם דמי מפתח בסך 5,000 דינר (סעיף 5 לתצהירו).

אני מקבלת את גירסת התובע, ולו רק משום הסיבה שיהיה זה בלתי סביר להניח כי הנתבעים הסתפקו בתשלום כל כך נמוך של דמי שכירות שנתיים, במשך כל כך הרבה שנים, מבלי שקיבלו דמי מפתח.