טובלי נ' כונס נכסים רשמי באר שבע והדרום

החלטה

ביום 3.9.09, ניתן צו כינוס לנכסי החייב ובגדרו הושת עליו צו תשלומים בסך של 350 ₪. החייב לא הקפיד למלא אחר צו התשלומים וצבר מחדלים משמעותיים.

בדיון שהתקיים בפניי ביום 12.7.10 ,ניתנה ארכה בת 30 יום לחייב להסרת המחדלים (תשלום סך של 1,500 ₪ על חשבון חוב הפיגורים והגשת מלוא הדו"חות החסרים). עוד צוין באותה החלטה, כי עם הפקדת הסכום האמור ישונה צו התשלומים רטרואקטיבית.

בהמשך, עורר החייב בקשה נוספת להפחתת התשלום החודשי. בהחלטה מיום 28.10.10, קבעתי כי התשלום החודשי הינו סביר וראוי ומהווה אינדיקציה ל"רצינותו" של החייב כלפי ההליך.

ביום 7.12.10 הגיש ב"כ החייב הודעה ולפיה, אין בידי החייב להפקיד את חוב הפיגורים במלואו, כי אם בשני תשלומים - הראשון בסך 1,000 ₪ והשני בסך של 500 ₪ בחודש ינואר 2011.

ביום 2.1.11 עתר החייב פעם נוספת לפריסת חוב פיגורים והסדר תשלומים. על פי ההצעה המחודשת אמור היה החייב לשלם סך של 1,500 ₪ תוך 7 ימים.

בהחלטה מיום 14.1.11 דחיתי את בקשת החייב תוך שצויין כי מן הראוי היה שהחייב ישלם תחילה את הסכום שעלה בידו לגייס ולא יטען, כי הוא מתעתד לפנות למשרדי הכונ"ר לקבלת שובר תשלום. בשולי אותה החלטה קבעתי כי בקשות החייב מעידות על חוסר רצינות ונכונות מצידו להליך בכלל ולתיקון מחדליו, בפרט.

בבקשה חוזרת זו שבפניי, עותר ב"כ החייב למתן הזדמנות נוספת לחייב. בבקשה זו מקבל עוה"ד על עצמו את מלוא האחריות למחדליו של החייב.

על פי הנטען בבקשה, בהעדר החלטה מבית המשפט בבקשה ובהודעה שהגיש לענין חוב הפיגורים והסדר התשלומים, צו מצפונו "האישי והמקצועי", לא הניח לו להורות לחייב להפקיד את חלקו היחסי של חוב הפיגורים בקופת פשיטת הרגל, בשל הבנתו כי אין בו כדי לרפא את המחדל שנוצר משך חודשים ארוכים.

לו הייתי נוהגת בחייב על פי מידת הדין הייתי מורה על דחיית הבקשה.

הנמקותיו של ב"כ החייב, אינן עולות בקנה אחד עם חששו בדבר ביטול ההליך. על פי ההיגיון והשכל הישר, חששו זה של ב"כ החייב אמור היה להוביל אותו לתוצאה אחרת – הנחייה מפורשת לחייב לבוא בכפיים נקיות לבית המשפט ובהמלצה לתשלום, הגם והמדובר בתשלום חלקי, שכן בהתלבטות בין תשלום חלקי לתשלום אפסי, תשלום חלקי עדיף.

תוצאה זו מתבקשת גם לפי מצפונו האישי והמקצועי של ב"כ החייב.

ב"כ החייב בהנחייתו שלא להפקיד את הסכומים, על פי המתווים המוצעים, עד למתן החלטת בית המשפט בעניין, סיכל, הלכה למעשה, את האפשרות להכרזת החייב כפושט רגל.

עוד אוסיף, כי ב"כ החייב מבקש לאחוז החבל בשני קצותיו. מחד, בקשת ארכה לביצוע החלטות של בימ"ש ומאידך, סיוג ביצוע ההחלטה בתנאים כאלה ואחרים וזאת, על מנת שהחייב לא יצא קירח מכאן ומכאן. בעשותו כן, נטל ב"ב החייב סמכויות לא לו.

לא יעלה על הדעת, כי עורך דין ימליץ למרשו, שלא למלא אחר הוראות בית משפט ככתבן וכלשונן.

יחד עם זאת הואיל וב"כ החייב מקבל עליו את מלוא האחריות – נראה לי כי יהא זה נכון להפנות את בקשת החייב לתגובת הכונ"ר.

הכונ"ר יגיש תגובתו תוך 15 יום.

עם קבלת התגובה אפנה להכריע בבקשה.

ניתנה היום, כ"ז שבט תשע"א, 01 פברואר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: