טוביאן נ' רגב

פסק דין

תביעה זו הינה בגין תאונת דרכים.

אין מחלוקת של ממש לגבי עצם העובדה כי התאונה אירעה כאשר רכב הנתבע פגע ברכב התובע מאחור. אין גם מחלוקת כי הנתבע הוא שאחראי לה.

המחלוקת היא לגבי שאלת הנזקים שנגרמו לרכב התובע.

הנתבע טוען כי מדובר היה באירוע שולי ושני כלי הרכב בקושי נגעו זה בזה. הנתבע מגדיר את מגע כלי הרכב במילה 'נשיקה'.

אני דוחה טענה זו של הנתבע.

בדוח המשטרה אשר צורף לכתב התביעה מתועדת העובדה כי אישתו של התובע, אשר נהגה ברכבו בעת התאונה, נפגעה בתאונה וטופלה בבית החולים שערי צדק לאחר התאונה.

מגע 'נשיקה' בין שני כלי רכב אינו 'שולח' אנשים לבית חולים ואין זה מעלה או מוריד אם היתה לאישתו של התובע פגיעת גוף ממשית או כל פגיעה אחרת. כך או אחרת, עצם העובדה שאישתו של התובע חשה כי עליה להבדק בבית החולים, מעידה על כך כי לא היתה זו תאונה מסוג 'נשיקה'.

הנתבע עוד טוען כי היתה לרכב תאונה נוספת בסמוך לתאונה דנן ולפיכך לא ניתן לדעת איזה מן הנזקים שייך לאיזו מן התאונות. טענה זו ראוי לבחנה לעומקה.

התאונה דנן אירעה ביום 21 למרץ. התאונה הנוספת אירעה ביום 23 למרץ. אני מקבלת את גירסת התובע כי התאונה השניה אירעה ביום בו רכבו יצא מן המוסך לאחר התיקון של התאונה הראשונה. עובדה זו מגובה כדבעי בחשבונית של המוסך מאותו היום, חשבונית אשר צורפה לכתב התביעה.

יחד עם זאת, ראוי היה לתובע כי היה מביא את הדברים בפרוטרוט בכתב תביעתו, או למצער בכתב התשובה, לאחר שהנתבע, בכתב ההגנה העלה תהיות לגבי אמינות התביעה. הגם שפרט זה אין בו כדי להשפיע על התוצאה הסופית, יש בו כדי להשליך על פסיקת ההוצאות משום שהתנהלות התובע האריכה שלא לצורך את ההליך.

הרכב נבדק על ידי השמאי, על תאונה זו, ביום 22 למרץ, כפי שנכתב בחוות הדעת של השמאי (בעמוד 5). כלומר, הבדיקה נעשתה עוד בטרם קרתה התאונה השנייה.

על פי החשבונית אשר צירף התובע לכתב התביעה, הרכב תוקן ביום 23 למרץ, בהתאם לחוות הדעת של השמאי והתובע שילם עבור התיקון בהתאם לקביעתו של השמאי.

מכאן כי אין מקום לטענת הנתבע כאילו יכול שהנזקים הנתבעים בתביעה דנן נובעים מן התאונה השנייה.

התאונה השנייה אירעה, כאמור, ביום 23 למרץ ובדיקת הרכב בגין תאונה זו נעשתה ביום 24 למרץ. ממצאי השמאי בבדיקה זו צורפו להודעת התובע על פי הוראותי.

כאן המקום להפנות להחלטתי שבפרוטוקול מיום 6.12.11, שם קבעתי כי טענת הנתבע כאילו יש משמעות לתאריך שעל גבי חוות הדעת. תאריך זה 4 במרץ אינו תאריך בעל משמעות כל שהיא ומקורו, לכל היותר, בטעות.

כאמור, כיוון שהחשבונית נשוא התביעה נפרעה עוד ביום 23 למרץ, קודם לתאונה האחרת, אין מקום לחששו של הנתבע שמא הוא נתבע בעבור נזקים של התאונה האחרת.

יחד עם זאת, בחוות הדעת של השמאי, בגין התאונה דנן, יש קביעה בדבר ירידת ערך של 1.5% בסך של 187.5 ₪. מסקנתי היא כי אין לחייב את הנתבע בגין ירידת ערך זו שהרי ממילא, לאחר מכן, אירעה תאונה בדיוק באותו המקום, כך שירידת ערך זו, ככל שהיתה, נבלעה אל תוך הנזקים של התאונה השנייה.

לאור האמור אני מקבלת את התביעה לעניין הנזקים של התובע בסך של 4,943 ₪ הכוללים את עלות תיקון הרכב וכן שכר טירחת השמאי. הסכום כולל מע"מ ואני מורה לנתבע לשלם לתובע סכום זה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום התאונה ועד ליום התשלום בפועל.

אני דוחה את התביעה לתשלום הוצאות התובע בגין התייעצות עם סוכן הביטוח.