טובה נ' ברזובסקי

פסק דין

פתח דבר

1.עניינה של התביעה פינוי מושכר.

2.בין התובעת לנתבעת נעשה הסכם שכירות מיום 21.10.13, ביחס לדירה בת ארבעה חדרים בקומת קרקע, ברחוב קדושי קהיר 19, פתח תקווה, לתקופת שנה, מיום 24.10.13 ועד 23.10.14.

3.התובעת הגישה תביעתה ביום 26.11.13, כחודש לאחר תחילת תקופת השכירות. לטענתה, יש להורות לנתבעת לפנות את המושכר בשל הפרותיה את הסכם השכירות בכך שעשתה במושכר שימוש בניגוד למטרת השכירות, ביטלה המחאה שמסרה לתובעת בגין דמי שכירות, לא אפשרה לתובעת להיכנס למושכר והפרה חובתה לשמור על ניקיון המושכר והשטחים המשותפים בבניין.

דיון

4.התובעת טענה בתביעה ובתצהירה כי, בניגוד למטרת השכירות, הנתבעת מפעילה במושכר עסק לגידול וזיווג כלבים ("כלביה"), וכי היא מחזיקה במושכר מספר רב של כלבים. לטענתה, כתוצאה מהעסק לגידול וזיווג כלבים, הנתבעת גורמת נזקים למושכר ונזק רב לשכנים. (סעיפים 5-7 לתצהיר).

5.התובעת לא הציגה, ולו שמץ ראיה, שיש בה כדי להוכיח כי הנתבעת מפעילה במושכר עסק לגידול וזיווג כלבים. כבר מטעם זה, דינה הטענה להפרה מצד הנתבעת בגין ניהול עסק לגידול וזיווג כלבים וגרימת נזקים עקב כך, להידחות.

6.בתביעה ובסיכומיה, התובעת לא ייחסה לנתבעת הפרת הסכם השכירות בשל עצם החזקת כלבים במושכר כחית מחמד. על אף האמור, ייאמר, למעלה מן הצורך, כי אין בהחזקת כלבים על ידי הנתבעת במושכר משום הפרה. בהסכם השכירות לא נאסר על הנתבעת להחזיק כלבים במושכר ואין בעצם החזקת חיות מחמד משום הפרה של התניה, לפיה, השכירות היא למטרת מגורים.

7.בחקירתה הנגדית התובעת הודתה כי לפגישתן, לפני חתימת הסכם השכירות, הנתבעת הגיעה עם כלב וכי הנתבעת אמרה לה כי יש לה עוד מספר כלבים אלא שלטענת התובעת, הנתבעת אמרה לה כי הכלבים לא ישהו במושכר אלא במקום אחר. (פרוט' עמ' 4 ש' 14-18, 26). גרסת הנתבעת שונה בתכלית. לדבריה, לפני חתימת ההסכם, היא מסרה לתובעת כי היא מחזיקה בשלוש חיות מחמד וכי זו הסיבה שהיא חיפשה מושכר עם חצר. לדבריה, התובעת אמרה לה כי "אין לה כל בעיה עם שוכר עם כלבים". (סעיפים 19-20 לתצהיר).

8.התובעת לא הביאה כל ראיה לתמיכה בטענתה ולא מצאתי כי יש להעדיף את גרסתה על פני גרסת הנתבעת. מכל מקום, ברור כי התובעת הייתה מודעת כי לנתבעת מספר כלבים והגם שהדבר היה בידה, היא לא ראתה לנכון לאסור על הנתבעת, בהסכם השכירות, החזקת כלבים. אשר על האמור, הטענה להפרת ההסכם בשל החזקת כלבים במושכר, נדחית.

9.התובעת טענה להפרה יסודית של הסכם השכירות על ידי הנתבעת, בשל ביטול המחאה שמסרה לתובעת בגין דמי שכירות.

10.דמי השכירות החודשיים בצירוף מיסי ארנונה בהתאם להסכם, הינם בסך של 4,500₪. אין מחלוקת בין הצדדים כי קודם למסירת החזקה בנכס, הנתבעת שילמה לתובעת בגין דמי שכירות וארנונה סך של 49,000₪. (מלוא דמי השכירות ומיסי ארנונה עבור שנה הם בסך של 54,000₪). (פרוט' עמ' 7 ש' 9-13).

11.לטענת התובעת, הנתבעת מסרה לה המחאה בגין יתרת החובה של דמי השכירות לתאריך 25.10.13 וביום 31.10.13 התברר לה כי הנתבעת נתנה הוראה לביטול ההמחאה. (סעיפים 9-10 לתצהיר).

12.לטענת הנתבעת, על פי סעיף 6(א) להסכם השכירות, היה אמור להיערך פרוטוקול מסירה ביום מסירת החזקה במושכר אך הפרוטוקול לא נערך. עוד לדבריה, רק לאחר חתימת ההסכם, נודע לה, מפי התובעת, כי על המושכר רובצים חובות עבר לחברת החשמל ותאגיד המים בסך של 16,140₪. הנתבעת צירפה לתצהירה מכתב התראה של תאגיד המים (נספח נ/5), לפיו, קיים חוב בסך של 6,140₪, בגין תקופה הקודמת לתקופת הסכם השכירות. לדברי הנתבעת, בנסיבות אלה, סוכם בין התובעת לבין הנתבעת כי את יתרת דמי השכירות, בסך של 5,000₪, תשלם הנתבעת לתובעת באמצעות המחאה אשר תופקד על ידי התובעת רק לאחר שתסדיר את החובות הרובצים על הנכס ולאחר עריכת פרוטוקול מסירה. לדבריה, בפועל, התובעת פעלה בניגוד להסכמה בין הצדדים והציגה את השיק לפירעון ביום 30.10.13, לפני שקיימה התחייבותה לשלם את חובות העבר ולערוך פרוטוקול מסירה. לדבריה, ביום 31.10.13 התקשרה אליה התובעת וסיפרה לה בהתרגשות כי השיק הופקד בטעות על ידי כלתה. בהמשך, נתנה הנתבעת הוראה לביטול ההמחאה. (סעיפים 29-34 לתצהיר הנתבעת. פרוט' עמ' 13 ש' 13-16).

13.בנקודה זו טענת התובעת נמצאה לא מהימנה. בעוד שהנתבעת מסרה גרסה מפורטת, כאמור לעיל, ביחס לנסיבות מסירתה של ההמחאה וההסכמות בין הצדדים אגב מסירתה, התובעת מסרה גרסה לאקונית ביותר, לפיה, ההמחאה ע"ס 5,000₪ נמסרה בניגוד להסכם השכירות לתאריך פירעון 31.10.13. התובעת לא מסרה כל גרסה אם ביחס לטענה, לפיה, לא נערך פרוטוקול מסירה, אם ביחס לטענה, לפיה, על המושכר רבצו חובות לחברת החשמל ולחברת המים, אם ביחס לטענות בדבר ההסכמות בין הצדדים בדבר התנאים להפקדת ההמחאה ואם ביחס לטענה לפיה, התובעת מסרה לנתבעת כי ההמחאה הופקדה בטעות. הימנעות התובעת ממסירת מענה מפורט לטענות הנ"ל של הנתבעת, שהינן טענות מהותיות, מבססת את מהימנות גרסת הנתבעת. בנוסף לאמור, הגם שלדברי התובעת, ההמחאה הוחזרה על ידי הבנק ביום 31.10.13, במכתב בא כוחה, מיום 11.11.13, שמועדו הוא כ- 10 ימים לאחר מועד החזרת השיק, ואשר בו הנתבעת נדרשה לסלק ידה מהמושכר עקב הפרה יסודית של הסכם השכירות, אין כל טענה וכל אזכור להמחאה הנ"ל ולהפרת ההסכם על ידי הנתבעת בשל מועד מסירת ההמחאה ובשל מתן הוראת הביטול להמחאה. זאת שעה שלטענת התובעת, ההפרה הנוגעת להמחאה הינה הפרה יסודית. גם עובדה זו פוגמת במהימנות טענת התובעת.

14.אשר על האמור, גם טענת התובעת להפרת הסכם השכירות על ידי הנתבעת בגין ההמחאה בסך 5,000₪, נדחית.

15.התובעת ייחסה לנתבעת הפרה נוספת של סעיף 9 להסכם השכירות, במסגרתו הנתבעת התחייבה להתיר לתובעת או לבא כוחה להיכנס למושכר בכל זמן, בתיאום מראש. לטענתה, הנתבעת מנעה ממנה להיכנס למושכר כדי להוציא פריטים אישיים לרבות מתוך כספת. (סעיף 11 לתצהיר).

16.הנתבעת טענה כי היא תמיד הייתה נכונה לאפשר לתובעת ביקור במושכר ובלבד שהביקור יתואם אתה מראש אך התובעת התעקשה להגיע למושכר ללא תיאום ובכל מועד שבו חפצה. לדבריה, ביום 06.11.13 התובעת נכנסה ללא תיאום לחצר המושכר, גידפה את בנה של הנתבעת ודרשה שהנתבעת תפנה מידית את המושכר. ביום 10.11.13 בשעות הבוקר המוקדמות, התובעת נכנסה ללא רשות לחצר המושכר, צילמה תמונות, נכנסה למושכר דרך חלון המטבח אך נסוגה לאחור כאשר הופתעה לגלות שבנה של הנתבעת נמצא באותה שעה במושכר ומתבונן במעשיה. באותו יום בשעות הערב, הגיעה התובעת שוב למושכר ללא תיאום, גידפה, השתוללה ודרשה להיכנס למושכר. הנתבעת סירבה לכך. עוד לדברי הנתבעת, ביום 11.11.13, הגיעו התובעת ובנה בלווית אנשים נוספים, שברו את מנעול שער הכניסה, התייצבו מול דלת הכניסה ודרשו מהנתבעת לצאת מהמושכר. הנתבעת פנתה למשטרה ושוטרים שהגיעו למקום, הורו לתובעת ומלוויה לעזוב את המקום. לטענת הנתבעת, התובעת גם ניתקה את אספקת המים למושכר. (סעיפים 36-42, 48 ו- 52-56 לתצהיר. פרוט' עמ' 1 ש' 31-32.).

17.גם בנקודה זו, הנתבעת מסרה גרסה עובדתית מפורטת לגבי מועדים שונים שבהם הגיעו התובעת ומי מטעמה למושכר, ללא תיאום מראש, ומעשיהם. טענות הנתבעת לא נסתרו. הנסיבות שפורטו על ידי הנתבעת מטילות צל על מניעיה וכוונותיה של התובעת. כמו כן, מעשיה של התובעת, כמתואר, אינם חוקיים.