טואפרה נ' מדינת ישראל

פסק דין

פתח דבר:

1.לפניי ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום לתעבורה בחיפה, (להלן: "בית משפט קמא"), אשר ניתן ביום 23/12/12, על ידי השופט שלמה בנג'ו, בתיק תת"ע 8257-09-12.

2.הערעור מופנה כנגד הכרעת הדין ולחילופין, גזר הדין.

ההליך בבית משפט קמא:

3.המערער הובא לדין בבית משפט קמא בגין עבירה של אי ציות לתמרור ב2' בכך שביום 18/05/11, נכנס לרחוב החרושת 21, בקריית ביאליק, אזור התעשייה, שלא בהתאם להוראות התמרור ובכך עבר עבירה לפי תקנה 22 (א) לתקנות התעבורה, התשכ"א – 1961 (להלן: "התקנות").

4.המדובר בדוח ברירת משפט שבצד העבירה קבוע קנס על סך 500 ₪. המערער ביקש להישפט, זומן לבית משפט קמא, כפר בעובדות כתב האישום ולכן הביאו הצדדים בפני בימ"ש את ראיותיהם.

5.בית משפט קמא החליט להרשיע את המערער בעבירה שיוחסה לו וגזר את דינו לעונשים הבאים:

קנס בסך 1200 ₪ וחודשיים פסילה על תנאי למשך 3 שנים.

בדיון בפני הציג המערער מכתב מעיריית קריית ביאליק כדי להוכיח את מצב התנועה ברחוב החרושת ומהמכתב עלה כי רח' החרושת דו סטרי, לכן אפשרתי לו זאת לשם עשיית צדק. למסמך זה אשוב בהמשך.

טענות הצדדים:

6.המערער טוען כי הוא נסע ברחוב דו סטרי, רחוב החרושת, ואף המציא אישור מאת עיריית קריית ביאליק, מדור הנדסה, משרד מנהדס העיר מיום 03/02/13, שבו נאמר מפורשות כי: "רחוב החרושת היה תמיד דו סטרי".

מתברר כי למשרד מהנדס העיר הוצג דו"ח העבירה ופס"ד של בית משפט קמא, על כך אנו למדים ממה שהוסף ונכתב במסמך זה על ידי משרד מהנדס העיר:

"מקריאה של הדו"ח ותוצאות המשפט, עושה רושם שעשיתם "בלאגן" מהמיקום הנכון של המקרה ו/או רישום הדו"ח".

המערער ביקש להראות שגם אם העובדות הנטענות בכתב האישום הרי שהוא לא ביצע כל עבירה.

7.המערער שב וטען בפניי כי הוא נכנס לכביש באופן חוקי ולא ביצע כל עבירה. אומנם בעדותו בבית משפט קמא מיום 23/12/12, בעמוד 2, שורה 6 אמר:

"עברתי אחרי תקופה של שבוע וראיתי שיש באמת תמרורים של אין כניסה אבל כשאני הייתי שם לא היה. הבן אדם שביקרתי אצלו אומר שהייתה תאונה והעירייה הוציאה את השלטים".

8.המערער סבור כי יש לקבל את הערעור ולזכותו בדין ולחילופין, להקל בעונשו.

9.המשיבה מבקשת לדחות את הערעור ולהותיר את הכרעת הדין של בית משפט קמא על כנה.

בית משפט קמא שמע את העדים, התרשם מהם ונתן אמון בגרסת המשיבה. מכתב העירייה לא היה בפני בית משפט קמא ולכן אין להסתמך עליו.