טואיטו ואח' נ' סייד ואח'

פסק דין

התביעה שבפניי עניינה תאונת דרכים שארעה ביום 5.6.08 בצומת הרחובות בראשית וגולומוב בגבעתיים (להלן: "הצומת") בין מונית לרכב מסוג טרנזיט.

הצדדים

התובע דוד טויטו (להלן:"התובע") היה נהג המונית בעת קרות התאונה.

תובע 2 נתן יקום הינו בעל הזכויות במונית.

הנתבע 1 אחמד סייד (להלן:"הנתבע") היה נהג ברכב הטרנזיט שהיה מעורב בתאונה.

נתבע 2 קיס מורסי היה המעביד של הנתבע ובעל הטרנזיט.

תמצית טענות התובעים :

בעת שהמונית עשתה דרכה ברחוב גולומוב בגבעתיים מכיוון מזרח למערב, וחצתה את הצומת, הגיח הנתבע מרחוב בראשית לתוך הצומת וגרם לתאונה. לטענת התובע , הנתבע לא ציית לתמרור עצור המוצב בכיוון נסיעתו , אלא נכנס לצומת במהירות בצורה כזו שהתובע לא הספיק לעצור ולמנוע את התאונה. התובע ציין כי תמרור העצור נמצא בכיוון בו נסע הנתבע ואילו מכיוון נסיעתו של התובע לא היה כל תמרור. בנוסף טען התובע כי היה במהירות איטית שכן הוא הגיע מרחוב בן גוריון מכיוון דרום כך שהוא היה לאחר פניה שמאלה אשר לפניה היה עליו להאט ואף לעצור ולא ניתן היה בשלב זה לפתח מהירות של ממש במיוחד שמדובר בנסיעה בעליה.

לסיכום טוען התובע כי התאונה ארעה בצומת הרחובות גולומוב ובראשית כאשר התובע ביקש לחצות את הצומת כשהוא נוסע על רחוב גולומוב והנתבע ביקש לחצות את הצומת כשהוא נוסע על רחוב בראשית. תמרור העצור בצומת הינו בכיוון נסיעתו של הנתבע , אשר לא ציית לו וכתוצאה מכך נגרמה התאונה.

תמצית טענות הנתבעים

אין מחלוקת שהתאונה ארעה בצומת הרחובות גולומוב ובראשית. לטענת הנתבע ציית הוא לתמרור העצור לפני שנכנס לצומת . לטענתו נכנס הוא לצומת רק לאחר שראה שהיא פנויה והתובע הוא זה שהגיע לצומת במהירות וגרם לתאונה.

לטענת הנתבע מיקום הנזקים של הרכבים מעיד שהתאונה ארעה באשמת התובע שכן לטענתו הנזק לתובע היה בחלק הימני קדמי של הרכב ואילו הנזק של הרכב בו נסע הנתבע היה בגלגל האחורי שמאלי. לטענתו מיקום זה של הנזקים מעיד על כי הנתבע היה כבר בסוף הצומת בעת אירוע התאונה. חיזוק לטענה זו מצא הנתבע גם בעדות התובע שהצביע על המקום בו ארעה התאונה במקביל לשלט הרחוב גולומוב המופיע בת/1 והממוקם לקראת סוף הצומת.

סיכום טענותיו של הנתבע הוא כי התובע היה אחראי לתאונה בכך שנכנס לצומת במהירות בחוסר זהירות, ולטענתו מיקום הנזקים ברכבים ומיקום התאונה בצומת תומכים בגרסתו.

דיון :

בדיון שהתקיים בפניי העידו שני הנהגים בלבד.

מעדות הנהגים עולה כי התאונה ארעה בצומת הרחובות גולמוב ובראשית בגבעתיים. התובע היה בנסיעה ברחוב גולומוב מכיוון מזרח למערב. בעוד הנתבע ביקש לחצות את הצומת ברחוב בראשית.

מדובר בצומת בה תנאי הראות אינם טובים במיוחד והיא נמצאת בעליה , דבר המקשה עוד יותר על תנאי הראות. בצומת מוצב תמרור עצור לפיו על הרכבים המגיעים מרחוב בראשית והמבקשים לחצות את הצומת , לעצור ולתת זכות קדימה לרכבים הנוסעים ברחוב גולומוב.

במקרה הנדון, אין מחלוקת שהתובע נסע בגולומוב ואילו הנתבע נסע ברחוב בראשית. כלומר, זכות הקדימה בחצית הצומת הייתה לתובע ואילו חובת העצירה לפני הכניסה לצומת חלה על הנתבע. וזאת בנוסף לחובת הזהירות בחצית צומת החלה על כל הנהגים.

לאחר ששמעתי את שני הנהגים נראית לי גרסתו של התובע כגרסה האמינה וכזו המתארת את התאונה כפי שארעה. חובת הזהירות המוגברת חלה במקרה הנדון על הנתבע . הנתבע אמנם טוען שהוא עצר בהתאם לתמרור העצור, לפני שנכנס לצומת אך לו היה עושה זאת ובודק את הצומת מכל צדדיה, הייתה התאונה נמנעת , שכן התובע באותו שלב לא יכול היה לפתח מהירות של ממש שכן הוא הגיע מרחוב בן גוריון ופנה שמאלה תוך חצית רחוב ראשי מה שדרש ממנו להאט את נסיעתו אם לא לעצור לגמרי. גם לאחר חצית דרך בן גוריון הדרך היא בעליה ומשום כך לא ניתן לפתח במהירות נסיעה במיוחד שמדובר בדרך קצרה ביותר של פחות מ 100 מטר. הנתבע הודה שהוא לא מכיר את האזור וכי חיפש את הכתובת אליה נשלח לבצע משלוח. יתכן וכתוצאה מכך הוא לא שם לב למצב התנועה ונכנס לצומת כשלא הייתה פניה. הנתבע טוען שמיקום הנזקים ברכבים מעיד על אשמתו של התובע, אך הוא לא צירף כל מסמך המעיד על כי רכבו שלו נפגע בגלגל האחורי שמאלי. מנגד טענתו שרכב התובע נפגע בפינה הימנית קדמית אינו עולה בקנה אחד עם חוות דעת המומחה שבדק את הרכב באותו יום שבו ארעה התאונה ולפיה הנזקים למונית נגרמו בחלק הקדמי של הרכב דהיינו הפגוש וחלקי המנוע שמאחוריו.