טואיזר נ' עמידר החברה הלאומית לשכון בישר

החלטה

מונחת לפני בקשה לפטור את המבקשת מתשלום אגרה וכן מהפקדת ערבון בגדר הליך ערעור על החלטת בית המשפט קמא, מיום 27.12.2012 (ת"א 1608/07) כב' השופט אברהם רובין.

לעניין פטור פטור מתשלום מאגרה – לטענת המבקשת, היא חסרת כל, איננה עובדת ומתקיימת מגמלת הבטחת הכנסה בסך של 1,900 ₪. כמו כן, טוענת, כי חשבון הבנק שלה מעוקל וחייבת כספים רבים למוסדות שונים כגון הביטוח הלאומי, הוצאה לפועל, מרכז הקנסות (בגין עבירות תנועה), עיריית ירושלים (בגיןחוב ארנונה), חברת הגיחון (בגין חוב מים), חברת סלקום וחברת אספקת גז. בנוסף, נטען, כי מצבה הרפואי קשה.

פטור מתשלום האגרה יינתן מקום בו שוכנע בית המשפט כי אין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה וסיכוייו של ההליך אותו יזם המבקש, להתקבל. בעניין זה ראוי להדגיש, כי משמעות הנטל המוטל על המבקש להוכחת קיומן של התנאים הקבועים בתקנות האגרות למתן הפטור, הינו כי על המבקש "... לפרוש בפני בית המשפט תשתית עובדתית מלאה ביותר ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי בהתאם לדרישת התקנות" (שם). ודוק, על המבקש פטור מאגרה לתמוך את בקשתו בתיעוד בדבר חוסר יכולתו הכלכלית לשלם את האגרה ואין די באמירות בעלמא. מעיון בבקשה ובנספחים אשר צורפו, עולה כי המבקשת, אינה עובדת ומתקיימת מגמלת הבטחת ההכנסה. בנוסף, למבקשת חובות רבים למספר נושים. מכאן, נחה דעתי כי המבקשת נעדרת יכולת כלכלית וכי ההליך מגלה עילה..

על כן, הנני פוטר את המבקשת מתשלום האגרה הנדרש.

לעניים הפקדת ערבון - בראשית הדברים יוער, כי הגם שהמבקשת הגדירה את כותרת בקשתה, כבקשה ל"פטור" מהפקדת הערבון, יש לראות בה כ"מעין ערר" (ראה גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה עשירית) 653-652), על החלטת המזכירה הראשית, כקבוע בתקנה 430 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן – התקנות), מיום 1.2.2012, לפיה, נדרשה להפקיד ערבון בסכום של 15,000 ₪. מכאן, מקום בו הוגשה השגה שמהותה, ערעור על החלטת המזכיר הראשי של בית המשפט, רשאי הרשם לשקול מחדש את ההחלטה ולקבוע את שיעור הערבון, על פי הנתונים הקונקרטיים של ההליך (רע"א 1723/91 נתן נסטל נ' אריה בר נוי, פ"ד מה(5), 83 (1991), 86ג) ובמקרים המתאימים, ניתן לפטור את המבקש מחובת הערבון, נוכח נטען בבקשה שהוגשה והכל, כקבוע בתקנה 432 לתקנות.

בענייננו, לאחר ששקלתי את השיקולים הדרושים, להכרעה, הגעתי לכלל מסקנה, כי יש לדחות את הבקשה לפטור מחובת ערבון, מבלי להידרש לתשובת המשיבים. יחד עם זאת, בנסיבות העניין, שוכנעתי, כי יש מקום להתערב בהחלטת המזכירה הראשית ולשנות מקביעתה, לעניין שיעור הערבון, להפחיתו ולהעמידו על סך של 5,000 ₪, בלבד.

מטרת הערבון היא לתת למשיבים מענה להוצאותיהם אם יידחה הערעור. השיקולים שיש לשקול לצורך מתן הפטור מהפקדת ערבון הם מצבו הכלכלי של המבקש וסיכוייו של ההליך אותו יזם להתקבל (ראה בש"א 1528/06 יוסף ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי, 17.10.2007 (להלן- "עניין ורנר")). התנאים לפטור הם מצטברים, ודי שאחד מהם אינו מתקיים כדי להצדיק סירוב לבקשת הפטור.

בעניין זה נקבע, כי קיים שוני בין תכלית האגרה לבין תכלית הערבון, כך שפטור מאגרה אינו גורר באופן אוטומטי פטור מערבון ותיתכנה תוצאות שונות לשתי בקשות הפטור (בש"א 6411/11 אייל שני נ' עו"ד ארז חבר, נאמן לנכסי החייב 3.10.2011; עניין ורנר, שם). לכן, בשונה מהבקשה לפטור מתשלום אגרה, אין די בהוכחת העדר יכולת כלכלית אישית של מבקש הפטור, ועליו להוכיח בנוסף. כי אין באפשרותו להיעזר בסביבתו הקרובה לשם גיוס כספי ערבון. זאת ועוד, אין די בכך שההליך מגלה עילה, ושי להראות כי סיכוייו טובים (ראה רע"א 2630/10 עמוס וסרמן נ' אילנה פורט, 22.8.2010).

במקרה דנן, המבקשת לא התייחסה לעניין ניסיונותיה לגייס כספים ממעגל קרוביה ולא הניחה תשתית מלאה ומפורטת לביסוסה, הגם שאין חולק כי מצבה הכלכלי של המבקשת אינו בין המשופרים, ודי בכך כדי לדחות את הבקשה לפטור. יחד עם זאת, לאחר שבחנתי את ההליך שלפניי, הנני סבור, כי יש הצדקה לשנות משיעור הערבון, הנוהג.

לפיכך, לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים הנוגעים בעניין, בחנתי את מהות ההליך ומידת מורכבותו, שיעור ההוצאות הצפויות, וסיכויי הערעור ובשים לב למצבה הכלכלי הקשה, נחה דעתי, כי יש להעמיד את הערבון של סך של 5,000₪ בלבד.

הערבון יופקד, אפוא, תוך 21 יום מהיום, שאם לא כן הערעור יידחה ללא הודעה נוספת.

משה בר-עם, רשם

ניתנה היום, ט' שבט תשע"ב, 02 פברואר 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: