טגנייץ נ' משיח

החלטה ופסק דין

1.בפני בקשות לביטול ההחלטה מיום 1.3.11 המורה על מחיקת התביעה מחוסר מעש, ומתן פסק דין בהיעדר הגנה.

2.לטענת התובעת הנתבע סירב לשתף פעולה ולקבל את כתב התביעה על ידי דואר ישראל ומכאן העיכוב בהמצאת אישור המסירה ותצהיר המוסר לבית הדין.

3.לאחר שעיינתי באישור המסירה ובתצהיר המוסר, מוצא אני לנכון לבטל את מחיקת התביעה מחוסר מעש.

4.ביום 5.1.11 הגישה גב' טקלה טגנייץ לבית הדין תביעה כנגד פונדק משיח משה בשל זכויות המגיעות לה עקב עבודתו אצל הנתבע וסיומה.

5.כתב התביעה נמסר לנתבע ביום 16.2.11 על ידי חברת שליחויות, לאחר ביצוע ניסיונות מסירה שלא צלחו על ידי דואר ישראל. אישור המסירה ותצהיר מוסר צורפו לבקשה.

6.הנתבע נדרש להגיש כתב הגנה תוך 30 ימים מיום שנמסרו לו כתבי בי-דין, וחרף העובדה שאלה נמסרו לו ביום 16.2.11, לא הגיש כתב הגנה.

7.משלא הוגש כתב הגנה, בחלוף המועד האמור ובהתאם לסמכות הקבועה בתקנה 43 (א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב - 1991, ניתן בזאת פסק דין על יסוד כתב התביעה.

8. לפיכך, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת:

פדיון חופשה בסך 7,200 ₪.

דמי הבראה בסך של 7,282 ₪.

דמי חגים בסך של 1,350 ₪.

פיצוי בגין אי הפרשה לפנסיה בסך 9,024 ₪.

לרכיבים הנ"ל יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל.

באשר לרכיבים של פיצויי הלנה ורכיב השעות הנוספות שהתבקש על דרך האומדן, הרי שאין אני סבור שיש מקום לתת בגין רכיבים אלו פסק דין בהעדר הגנה. ככל שהתובעת עומדת על רכיבים אלו, תגיש בקשה לביטול פסק הדין, והתיק ייקבע לדיון.

במידה ויבוטל פסק הדין לבקשת הנתבע, תהיה לתובעת שמורה הזכות לעמוד על דרישתה לתשלום פיצויי הלנה ושעות נוספות.

9.כאמור, ההחלטה בדבר מחיקת התביעה מחוסר מעש, מבוטלת.