טבת נתן נ' זלקור לובה ומיכאל

החלטה

ביום 9/2/10 הוגשה בקשה בכתב לצירוף חברת הביטוח כנתבעת נוספת ועתה נשמעה גם בקשה בעל פה. התובע מתנגד לצירוף ולא מצאתי לסטות מהכלל לפיו את כופים על תובע את זהות הנתבע.

ניתנה והודעה היום ג' אדר תש"ע, 17/02/2010 במעמד הנוכחים.

אילן בן-דור, שופט

פסק דין

1.תביעה בטענה להתנגשות עקב נסיעה לאחור.

2.לפי כתב תביעה – לאחר ויכוח בין שני נהגים הנתבע נסע לאחור והתנגש במכוניתו.

3.בכתב הגנה אין הכחשה כי ביום האירוע הנטען טען התובע שהנתבע הזיק למכוניתו אלא שלדבריו כשירדו מהרכב ראו שאין מגע בין כלי הרכב ואין נזק לאף אחד מהם.

הראיות:

4.בדיון העידו התובע והנתבע . בנוסף היו בפני מסמכים בכתב שצורפו לכתבי הטענות.

5.מעדות התובע אציין את הדברים הבאים:

א.טענתו נוסע ביקש לרדת במרכז הספורט. היה פקק קטן וריב בין שני נהגים שאחד מהם היה הנתבע. לפתע הנתבע נסע רברס ופגע בו בעוצמה בחלק קדמי ימני כשביקש פרטים נענה בצעקה. עדותו נשמעה רהוטה וכנה.

ב.בחקירה הנגדית עיין בתמונה של הנתבע שסומנה נ/2 והפנה לרווח בין הפנס, במיקום שקודם לכן טען שנפגע לבין הפגוש.

6.מעדות הנתבע אציין את הדברים הבאים:

א.הנתבע לא התכחש לכך שנסע לאחור אלא שלדבריו נסע לאחור בעת שהתובע הגיע מסיבוב ושמע צפירה וטענה תראה מה עשית לי ונאמר שמוסך יקבע מה עשית לי והתפתחו צרחות.

ב.לטענתו לא היה אבק באוטו, עדותו נשמעה מגמתית.

דיון והחלטה:

7.לפני גרסאות מקוטבות אך שומה להכריע בינן ככל הניתן בלא לפנות לנטל הראיה.

8.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, שמעתי את העדים התרשמתי מהם במישרין, ונוכח מכלול הראיות שבפני, הגעתי למסקנה כי 90% האחריות על הנתבע שנסע לאחור בנסיבות דנן.

אשם עיקרי על הנתבע שנסע לאחור:

9.מכונית הנתבע נסעה לאחור והתנגשה במכונית התובע. נתון עובדתי זה נתמך בעדות התובע שמהימנה עלי.