טבעוני לריסה נ' מדינת ישראל

פסק דין

הנני סובר שבמקרה זה צריך היה לזכות את המערערת מחמת הספק הסביר והנני עושה את זה במקום בית משפט קמא.

הנני מבסס את התערבותי בקביעות העובדה, שבין היתר מבוססים על ממצאי מהימנות של בית משפט קמא על החריג לכלל, לפיו, בית משפט קמא טעה טעות מהותית באחת מקביעותיו באשר לאמירת השוטר, האם הייתה או לא הייתה איתו שוטרת נוספת עובר לרישום הדו"ח.

בית משפט קמא ביסס, בין היתר, את דחיית גרסת המערערת בכך שקבע בעמ' 5 ש' 11 להכרעת דינו: "בנסיבות אלה, לא ניתן לקבוע כי היה שוטר נוסף, וכל שנותר הוא לדחות טענה זו", כך קבע בית משפט קמא, בדחותו את טענת המערערת, שהיה מחדל משטרתי מהותי בכך שלא נרשם שמו או שמה של השוטרת הנוספת בדו"ח ונמנעה ממנה האפשרות לחקור את אותו שוטר "נעלם".

בית משפט קמא, כאמור, קבע שלא היה שוטר נוסף, והנה, בעדותו, עד התביעה עורך הדו"ח, השוטר אידו אביחי, אמר במפורש על דוכן העדים: "בדרך כלל, תמיד אני יוצא עם מישהו נוסף" וכן שאיננו זוכר את שמו של השוטר שהיה איתו.

אמנם ראיות שיש ברשות המערערת על כך שהמשטרה מודה שבמקום הייתה שוטרת נוספת, שוטרת שח"מ בשם שרון מזרחי ושצבע רכבה הוא כחול כהה ועל כך שהגישה תלונה על זה שזויף מספר הרכב שלה, לא הציגה בפני בית משפט קמא משום שטרם היו בידיה ולכן אין לבוא בטרוניה לבית משפט קמא, אך בנסיבות מקרה זה, אף אם לא העידה את בעלה, שהיה עורך דינה באותו הליך בבית משפט קמא, כדי להוכיח את האליבי שלה, נראה לי שקיים ספק של ממש בנסיבות שמא רכבה הוא זה שעבר את העבירה למרות המספר שנשא עליו, ולכן, מאותו ספק סביר אזכה את המערערת בדינה.

ניתנה והודעה היום י"ז סיון תשע"ב, 07/06/2012 במעמד הנוכחים.

רענן בן-יוסף, שופט

הוקלד על ידי: נופר דוידי התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: