טביקמן ואח' נ' מרציאנו

החלטה

1.בפניי עתירת המבקשים למתן פטור מתשלום יתרת האגרה בתביעת נזקי גוף בסך 5,866 ₪, בהתאם לסמכותי לפי תקנה 14(ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות) התשס"ז-2007 (להלן: תקנות האגרות).

2. המדובר בתביעה לפיצויים בגין נזקי גוף אשר נגרמו למבקשים עקב אירוע שריפה מיום 03.05.08 במסגרתו נספתה המנוחה ברוד מישאל אנה ז"ל בעודה בת 6 שנים בלבד – אשר אוחדה על ידי בית המשפט עם תביעת המשיב בת.א 12000-12-08 ועוסקת בתביעת המשיב נגד המבקש 1 לפיצוי בגין נזקי רכוש אשר נגרמו לדירתו כתוצאה מאירוע השריפה. תביעת המבקשים נדחתה בפסק דין שניתן ביום 15.11.11. המבקשים ערערו על פסק הדין בבית המשפט המחוזי בחיפה, וביום 05.06.12 התקיים דיון בערעור, במסגרתו הצדדים הגיעו לפשרה בתביעת המשיב, והערעור על פסק הדין נדחה ללא צו להוצאות. במסגרת הסדר הפשרה נקבע כי המבקש 1 ישלם למשיב סך של 30,000 ₪, כאשר מעבר לפקדון שהופקד במסגרת הערעור, הוסכם שהמבקש 1 ישלם את יתרת הסכום הנ"ל בתשלומים חודשיים של 1,000 ₪.

3.המבקשים טוענים בבקשתם כי אין ביכולתם לשלם את סכום האגרה מושא הבקשה. המבקשים פירטו את הכנסותיהם והוצאותיהם, וטענו כי הם מצויים בקשיים כלכליים, וכי חשבונם המתנהל בבנק יהב מצוי ביתרת חובה בסך 20,446 ₪. המבקשים טוענים כי אין להם קורות מימון חיצוניים ואין להם בני משפחה היכולים לסייע להם בתשלום האגרה, וודאי לא בתשלום אחד. המבקשים מציינים גם את המקרה הטראגי, בגינו הוגשה תביעתם – שנדחתה בסופו של דבר. הבקשה נתמכת בתצהיר המבקש 1, אשר טוען כי פריסת סכום הפשרה לתשלומים נבע מכך שהמבקש 1 שטח את מצבו הכלכלי בפני מותב הערעור, ובית המשפט התרשם שאין ביכולתו של המקבקש לשאת בתשלום חודשי גבוה יותר.

דיון והכרעה

4.בענייננו, המבוקש הוא לפטור את המבקשים מתשלום יתרת האגרה- בה חייבים המבקשים לאור תקנה 5(ב)(7) לתקנות. בקשה מעין זו יש להגיש 15 ימים מהמועד שנקבע לתשלום האגרה (תקנה 14(ב) לתקנות), כאשר החיוב נוצר לאחר מתן פסק הדין בערעור.

החיוב באגרה מבטא איזון בין השתתפות הפרט בעלות ההליכים המשפטיים שניתנים כשירות על ידי המדינה לבין זכות הגישה לערכאות (ראו: בג"צ 6490/04 צביח נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית פ"ד נט(3) 742). מטרת הטלת האגרה הינה מניעת הגשת תביעות בסכומים מופרזים. עם זאת, אין שערי בית המשפט ננעלים בפי מי שאין הפרוטה מצויה בכיסו, ובעל דין שכזה יוכל לזכות בפטור מלא או חלקי על פי מנגנון הקבוע בתקנות האגרות. נטל ההוכחה להעדרה של יכולת כלכלית מוטל לפתחו של מי שמבקש להטיל עלות ההתדיינות על כתפי הציבור (ראו: בש"א 128/89 חיים מצא נ' ציפורה מצא ואח' (טרם פורסמה, ניתנה 31.12.89)). עוד נקבע, כי על המבקש פטור מחמת העדר יכולת כלכלית, לפרוס בפני בית המשפט תשתית עובדתית מפורטת ועדכנית באשר למצבו הכלכלי ולהמציא מלוא הפרטים אודות רכושו ומקורות הכנסותיו, כאשר הללו נתמכים בראיות מבוססות (ראו לדוגמה: עא 254/07 משה לפיד נ' אלישבע סמואל (לא פורסמה, ניתנה 21.02.07)). הימנעות מהמצאת המסמכים הדרושים או מסירת פרטים חלקיים בלבד אודות מצבם הכלכלי של המבקשים פטור מתשלום אגרה, מצדיקים דחייתה של הבקשה (בש"א 287/92 מאור נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 30.1.1992)).

5.בענייננו המבקשים צירפו לתצהירו את תלושי המשכורת וכן מסמכים המעידים על יתרת החובה שלו בבנק יהב ואסמכתאות על הלוואות מן הבנק. עוד צירף המבקש קבלות על הוצאות שוטפות שונות שבהן הוא נושא. לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, ובשים לב לאירוע הטראגי מושא התביעה, לתוצאת פסק הדין בתביעה ובתביעה שכנגד, ולעובדה שהופחת סכום העירבון בבית המשפט המחוזי, בהחלטת כב' השופטת שרון-נתנאל מיום 08.02.12 – ולאחר עיון במסמכים שצורפו לבקשה המעידים על מצבם הכלכלי של המבקשים, באתי למסקנה כי ראוי בנסיבות העניין לפטור את המבקשים מיתרת האגרה .

6.אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ' תמוז תשע"ב, 10 יולי 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: