טבאש נ' מועצה מקומית כעביה טבאש חג'אג'רה

פסק דין

1.התובעת עבדה כסייעת לגננת אצל הנתבעת - מועצה מקומית כעביה (להלן: "הנתבעת" או "המועצה") החל מחודש 9.2000.

התובעת פוטרה מעבודתה ביום 10.8.2010 בטענה שהיא מונתה ללא מכרז ועל בסיס הוראותיו של מר ישראל שפיצר - מנהל אגף כוח אדם ושכר ברשויות המקומיות, אשר חייב את הרשויות להפסיק את עבודתם של העובדים שהתקבלו ללא מכרז כדין החל משנת 2000 (להלן: "הנחיית שפיצר").

התובעת הייתה בסוף הריון במועד הפיטורים. היא הגישה תביעה כנגד הפיטורים, יחד עם בקשה לצו מניעה זמני, שהתנהלו בפני מותב בראשות של כב' השופט חיים ארמון, בתיק ס"ע 21370-09-10. ביום 21.9.2010 כב' השופט ארמון נתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים וקבע כי פיטורי התובעת בטלים (להלן: "פסק הדין של השופט ארמון").

התובעת ילדה בשעה טובה ביום 21.9.2010. ביום 8.12.2010 היא הגישה תביעה בתיק 12883-12-10, בה טענה שלא קיבלה שכר מהנתבעת לאחר חודש 9.09 וביקשה לחייב את הנתבעת בתשלום שכר עבור התקופה שמחודש 10.09 ועד הלידה. כן, נטען כי הנתבעת סירבה למלא טפסים למוסד לביטוח לאומי כדי שהתובעת תוכל לקבל דמי לידה ובכך נגרם לה נזק.

לאחר מכן, בחודש יולי 2011, הגישה התובעת תביעה נוספת, בתיק סע 34311-07-11, תביעה שתוקנה לאחר הדיון המוקדם שהתקיים בפני הרשם מוסטפא קאסם. באותה תביעה ביקשה התובעת לחייב את המועצה בפיצוי בגין פיטורים בתקופת ההיריון, בהתאם להוראות חוק עבודת נשים – תשי"ד-1954 (להלן: "חוק עבודת נשים") וחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988 (להלן: "חוק שוווין הזדמנויות בעבודה"). בנוסף, דרשה התובעת תשלום שכר וזכויות סוציאליות המגיעות לה בגין כל התקופה עד להגשת התביעה.

התובעת טענה בתביעתה כי מונתה עוד בשנת 2000 על פי מכרז שנערך כדין וכי על אף פסק הדין של השופט ארמון אשר ביטל את הפיטורים - היא לא הוחזרה לעבודה. בשל כך היא זכאית לפיצוי בגובה שכר עבור כל התקופה ופיצוי על פיטוריה בניגוד לחוק, עת הייתה בחודש התשיעי להריונה.

שתי התביעות של התובעת אוחדו והתנהלו בהתאם.

2.הנתבעת טענה בכתב ההגנה המתוקן שהתובעת התקבלה לעבודה ללא מכרז וללא אישור נחיצות למשרתה. היא עבדה בשירות הנתבעת בפועל עד לחודש נובמבר 2009, אז השתלטו אנשים מכפר טבאש על הגן בו עבדה התובעת, סילקו הגננות והעוזרות ושיבצו עובדות אחרות במקומן. במצב זה, ביקשו התובעת ועוזרת גננת אחרת לצאת לחופשה ללא תשלום ובקשתן אושרה.

הנתבעת טענה שהיא פעלה בהתאם להנחיית שפיצר וביום 19.7.2010 התכנסה ועדת שימוע אך התובעת לא הגיעה והסתפקה במכתב לפיו היא התקבלה במכרז. הנתבעת פנתה למשרד הפנים וביקשה לאשר שבע משרות של עוזרות גננות, שאכן אושרו. ביום 18.3.2010 התכנסה ועדת מכרזים ונבחרו שבע עוזרות גננת. התובעת לא הגישה מועמדות למכרז ולכן לא הייתה בפני הנתבעת ברירה אלא לזמן את התובעת לשימוע שלאחריו הוחלט על פיטוריה, החלטה שכנגדה ניתן פסק דינו של השופט ארמון. לאחר מכן, יצאה התובעת לחופשת לידה, ומאז נותק כל קשר בינה לבין הנתבעת.

לדברי הנתבעת, התובעת אינה זכאית לשכר הנדרש בגין התקופה שבה לא עבדה. כמו-כן, לטענת הנתבעת, התובעת לא זכאית לפיצוי בגין אפליה מאחר שנסיבות סיום העבודה אינן מזכות בפיצוי כלשהו.

3.לאחר שתוקנו כאמור כתבי הטענות ואוחד הדיון בשני התיקים, בדיון אשר התקיים בפני כב' הרשם מוסטפא קאסם ביום 22.9.2011 נוסחו פלוגתאות כדלקמן:

- אין חולק כי התובעת החלה את עבודתה בשירות הנתבעת בחודש ספטמבר

2000.

אין חולק כי התובעת שהתה בחופשת לידה החל מיום 21.9.10 ולמשך 3 חודשים.

אין חולק שהחל מינואר 2010 התובעת לא עבדה בפועל ולא עובדת בנתבעת מאז ועד היום.

אין חולק ששכרה הקובע של התובעת עומד על סך 4,250 ₪ ברוטו (כולל הכל למעט הפרשות פנסיוניות).

4.ראיות שנשמעו בדיון

הוגש תצהיר עדות ראשית של התובעת, ב"כ הנתבעת ויתר על חקירתה.

מטעם הנתבעת הגיש תצהיר עדות ראשית ונחקר בדיון מר זידאן כעביה, יו"ר המועצה החל מחודש 11.08 (להלן: "ראש המועצה").