טאטור נ' מדינת ישראל

החלטה

לאחר עיון ובחינה, אני רואה לדחות את הערר שהוגש על ידי הנאשם בהתייחס להחלטת בית משפט קמא (השופט שרקאווי, בית משפט שלום נצרת, מיום 25.04.12), בה הורה בית משפט על שחרור המשיב למעצר בית מלא.

לטעמי לא היה כל מקום להגיש את הערר שבפניי, בו מבוקש לאפשר לעורר לצאת לעבודה במפעל השיש הקטן שלו בכפר ריינה, זאת שעה שההחלטת השחרור של בית משפט קמא כשלעצמה "מתחה" את גבול האיזון המתחייב בין היבטי המסוכונת והצורך להבטיח את שלום המתלונננת לבין אינטרסי הנאשם עד תום לכל הפחות זאת לרעת האינטרס הציבורי.

בניגוד לטענות ב"כ העורר, אירוע המעשה שבפנינו, על נסיבותיו אינו עומד במדרג הנמוך של עבירות האלימות כלפי בן זוג, אלא מדובר באירוע בעל חומרה ממשית.

הטענות כי מדובר באירוע בודד, שעה שהעורר היה שתוי מעט, או כי בת זוגתו לא רצתה להתלונן עליו, אינם בגדר טענות לקולא בנסיבות התיק שבפניי והן למעשה נטענות חדשות לבקרים בעבירות אלימות במשפחה.

אני רואה גם להוסיף כי השחרור לללא תסקיר, למשמורת הוריו של המשיב, על הבעיתיות שבמשמורנים האמורים הן באופן מובנה והן לאור עמדתם המגוננת כפי שהדברים עולים בתיק שבפניי, מחייבים שלעצמם משני זהירות בכל שינוי בתנאי שחרור כשלעצמם רחוקים מלהיות הדוקים ומספקים.

מתן היתר לעורר לצאת לעבודה בסביבתו הטבעית של העורר וכה קרוב למגורי המתלוננת, יש בהם להפר מכל וכל את האיזון העדין שראתה כאמור החלטת בית משפט קמא להעמיד.

לסיכום אם כן, הערר נדחה.

ניתנה והודעה היום י' אייר תשע"ב, 02/05/2012 במעמד הנוכחים.

דני צרפתי, שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: