טאטור נ' מדינת ישראל

החלטה

הבקשה לביטול הודעת איסור השימוש ברכבו של המבקש נדחית.

בידי המשיבה ראיות לכאורה לכך שברכב בוצעה עבירה חמורה ומסוכנת – מדובר ברכב מסוג משאית שנהג בו לכאורה אדם שאינו מורשה לנהוג ברכב מסוג זה, כשאותו נהג אף נתפס לאחר שביצע לכאורה עקיפה שלא כדין של רכב מימין.

טענת המבקש בבקשה, לפיה הוא לא מסר את הרכב למי שנהג בו אלא לאדם בשם עארף טאטור שרק הוא נוהג ברכב דרך קבע, כמו גם טענתו כי לא ידע ולא היה באפשרותו לדעת כי עארף ימסור את הרכב לאביו, אין בידי לקבלה:

ראשית, לאחר ששמעתי את עדויות המבקש ומי שלטענתו קיבל לידיו את השימוש ברכב (עארף) והתרשמתי כי אין מדובר בטענות אמינות.

שנית, במהל עדותו של המבקש תחילה התברר, עובדה שזכרה לא בא בבקשה ובתצהירים התומכים בה, כי מי שנהג ברכב הוא לא אחר מאשר אחיו של המבקש, וכי אותו אח משמש כמנהל בחברה שהמבקש הינו בעליה.

יצויין כי טענת המבקש והמצהיר, בכל הנוגע למסירת הרכב לאחיו של המבקש שלא על דעת המבקש, כלל לא עלתה על ידי המבקש בפני הקצין, בעת השימוע שנערך בטרם הושבת הרכב. אך טבעי הוא, שאם אכן עארף פעל בניגוד להוראת דודו – המבקש, ומסר את הרכב לאביו בניגוד להנחיית הדוד –המבקש, הרי שטענה זו היתה עולה כטענה ראשונה בפני הקצין. אלא שכל שנטען על ידי המבקש בפני הקצין היה, שהבן היה עייף ולכן "הם התחלפו ביניהם". מילה לא נאמרה על כך שהבן חרג מהוראותיו של המבקש בעת שמסר את הרכב לאביו וזאת על אף החומרה הטמונה בטענה מסוג זה.

עדותו של הבן בפניי, לפיה הוא לא ידע באיזה רישיון נהיגה אוחז לאביו, הצטיירה כטענה לא אמינה ויתרה מכך, היא סותרת את טענתו בתצהיר לפיה הוא סבר לתומו כי אביו מחזיק ברישיון נהיגה מתאים לרכב המשאית.

הטענה לפיה הרכב נמסר לאחיו של המבקש שלא בידיעתו של המבקש, או שלא בהסכמתו, או בניגוד להוראותיו, איננה אמינה ואיננה מתיישבת, איפוא, עם הגיונם של דברים.

יתרה מכך, בנסיבות שבהן מי שנהג ברכב, הוא מנהל בחברה שאחיו - המבקש הוא הבעלים שלה, וכשהרכב – משאית, הוא רכב עבודה באותה חברה, אשר על פי הנטען בתצהיר נרכש לצורך העבודה, מתקיימת זיקה הדוקה בין המשאית לבין מי שנהג במשאית ולבין המבקש, זיקה אשר מצדיקה שבעתיים את השבתת הרכב.

השבתת המשאית אשר משמשת לעבודתו של המבקש, וודאי תכביד עליו ועל בני משפחתו, כפי שמפורט בבקשה. אולם אל מול הכבדה זו, על בית המשפט לשקול את טובתו של הציבור, ונוכח המסוכנות הרבה הטמונה בעבירה שלכאורה בוצעה במשאית, שהינה מטבעה, רכב מסוכן, על אחת כמה וכמה כשנוהג בה אדם שאיננו מורשה לנהיגה ברכב כזה, שוכנעתי כי יש להעדיף את האינטרס הציבורי על פני ההכבדה הצפויה על המבקש ולהותיר את השבתת הרכב על כנה ובמלואה.

ניתנה והודעה היום ח' ניסן תש"ע, 23/03/2010 במעמד הנוכחים.

אילונה אריאלי, שופטת

הוקלד על ידי: רחלי ממן התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: