טאהא עיסא נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

זוהי תביעה להכיר בליקוי שמיעה כתאונת עבודה כמחלת מקצוע, וכן בטנטון.

 להלן עובדות המקרה:

1.התובע הינו יליד 1975.

2.התובע עובד מזה כ- 16 שנה כנגר בעבודות נגרות.

3.במהלך עבודותיו הנ"ל חשוף התובע לרעש מזיק כהגדרתו בתקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים ברעש) תשמ"ד-1984.

4.התובע טוען, כי הפגיעה בשמיעתו נגרמה לו כתוצאה מחשיפתו לרעש מזיק בעבודתו, בעוד שהנתבע טוען, כי אין קשר סיבתי בין ליקוי השמיעה של התובע, אם קיים, וכי ליקוי השמיעה נגרם לתובע כתוצאה ממצב תחלואתי טבעי.

5.מינוי מומחה רפואי:

מטעם בית הדין מונה כיועץ מומחה רפואי, ד"ר א. ברקו, אשר מסר חוות דעת מומחה ביום 16/9/09 והשיב על שאלות הבהרה ביום 31/12/09.

6.המומחה קבע כדלקמן:

א)התובע סובל ב-2006 מליקוי שמיעה עיצבי דומה ב-2 האוזניים, מוגבל לתדירויות הגבוהות.

ב)כושר השמיעה של התובע לא פחת בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים.

ג)קיים קשר סיבתי מלא בין תנאי עבודתו של התובע בחשיפה לרעש מזיק בעבודתו לבין ליקוי השמיעה, ממנו סובל.

ד)תלונה ראשונה על ליקוי שמיעה תועדה בתאריך 10.6.05, אך תיעוד אודיומטרי ראשון על ליקוי שמיעה קיים מתאריך 7.4.06 ממכון השמיעה של ד"ר שרל חדד.

ה)כושר השמיעה של התובע בתדירויות 3KHZ ו-4KHZ לא פחת בשיעור של 25 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים.

ו)תלונה ראשונה על טנטון תועדה ברשומות הרפואיות בתאריך 10.6.05.

ז)נרשמו בתחילה פניות חוזרות לטיפול רפואי עקב הטנטון, בהמשך הוסבר לחולה שאין טיפול תרופתי לתלונותיו.

לדעת המומחה יש בפניות אלה הדגשה על הפרעה מתמשכת ופגיעה בתפקוד עקב הטנטון. הביקורים הצטמצמו לאחר 3 הפניות הראשונות מאחר והוסבר לתובע שאין טיפול תרופתי לטנטון.

7.ב"כ הנתבע ביקשה לדחות את התביעה, לאור העובדה כי אין פגיעה בשמיעה בתדירויות הדיבור.

8.ב"כ התובע הסכימה כי יינתן פסק דין על בסיס חוות דעתו של המומחה הרפואי והדגישה כי על בסיס קביעת המומחה טרם חלה ירידה של 20 דציבל בכושר שמיעתו של התובע בתדירויות הדיבור.