טאהא נ' תעבורה

החלטה

במסגרת בקשה זו עתר המבקש להארכת מועד להישפט בגין 4 דוחות תנועה:

-דוח מס'  10103174008  מיום 4.6.10 בגין אי ציות לרמזור;

-דוח מס'  10103463856  מיום 3.4.10 בגין הורדת נוסע ממונית בדרך מהירה;

-דוח מס'  10103521588  מיום 26.5.10 בגין הסעת ילד שלא בכסא בטיחות מתאים;

-דוח מס'  11103141872  מיום 16.12.10 בגין גרימת עיכוב לתנועה.

המבקש טען כי פנה לעו"ד שאמי להגשת בקשות להישפט, אלא שעקב טעות במשרדו של הסנגור לא הוגשו הבקשות במועד.

לבקשה לא צורף תצהיר כלשהו, לפיכך בהחלטה מיום 23.11 הוריתי כי על המבקש להשלים את בקשתו ולפרט בתצהיר את טענותיו כנגד העבירה ואת הסיבה לאי הגשת בקשה במועד.

המבקש תיקן בקשתו והגיש ביום 4.12 בקשה מתוקנת בה פירט טענותיו כנגד העבירות וחזר וטען כי הדוחות נמסרו לטיפול הסנגור אשר "עקב טעות משרדית" לא הגיש בקשות להישפט במועד.

המשיבה התנגדה לבקשה וטענה כי מדובר בשיהוי ניכר. המשיבה הוסיפה וטענה כי מדובר בדוחות מתאריכים שונים, ואין הסבר מתי פנה המבקש לסניגור ומה היא הטעות שגרמה לאי הגשת הבקשה בארבעה מקרים שונים.

לשם החלטה בבקשה ביקשתי לקבל פרטים רלוונטיים נוספים ממשרד הרישוי ומהמרכז לגביית קנסות ואגרות, אודות הטיפול בדוחות אלה.

מתשובת מרכז הגבייה עולה כי לאחר שלא שולמו הדוחות בידי המבקש הועבר הטיפול לידיהם, ולמבקש נשלחו דרישת תשלום בחודשים דצמבר 2010 וינואר 2011 וכן דרישה חוזרת בחודש פברואר 20111, אשר לגביה קיים אישור מסירה.

מתשובת משרד הרישוי עולה כי בחודש אפריל 2011 נשלחה למבקש דרישה לעבור השתלמות בנהיגה נכונה הכוללת הודעה על הדוחות הרלוונטיים לבקשה זו ובחודש אוגוסט 2011 נשלחה הודעה על פסילת רשיונו עקב צבירת ניקוד לפי שיטת הניקוד של משרד הרישוי.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ואת כל האמור לעיל הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.

צודקת המשיבה והבקשה חסרה ואינה מסבירה מתי פנה המבקש לסנגורו ולאור פער של כשמונה חודשים בין הדוח הראשון לאחרון ברור כי אין מדובר בפנייה אחת, אלא לפחות בשני מועדים שונים. לפיכך, לא ברור מה היא אותה טעות שגרמה לאי משלוח בקשות להישפט במועד וכיצד לא התבררה טעות זו עד הגשת הבקשה בחודש נובמבר 2011, למעלה משנה לאחר המועד בו היה צריך להגישה.

עוד מתברר כי המבקש קיבל התראות מהמרכז לגביית קנסות בגין אי תשלום הדוחות, כך שלכל המאוחר היה צריך לדעת בתחילת שנת 2011 על אי טיפול בבקשתו.

מעבר לכך למבקש נשלחה הזמנה ממשרד הרישוי להשתתף בקורס נהיגה כאשר מההודעה ברור שהדחות נשוא בקשה זו נרשמו לחובתו, למרות שלכאורה סבר שהגיש בקשה להישפט בגינם.

ומעל לכל מתברר כי הבקשה דנן הוגשה בעקבות פסילת רשיונו של המבקש בידי משרד הרישוי, עובדה שלא נזכרה כלל בבקשה.

מכל האמור לעיל מצטיירת תמונה לפיה לא הייתה פנייה של המבקש לסנגור אלא לאחר פסילת הרשיון, ובהיעדר נימוק אחר לאי משלוח הבקשות במועד, נטען כי מדובר בטעות של הסנגור. כבר נפסק לא אחת כי יש להתייחס לבקשות להארכת המועד בזהירות, ובמיוחד לבקשות הבאות לאחר פסילת רשיונו של אדם בידי משרד הרישוי, ראו לדוגמא דברי בית המשפט המחוזי בבאר שבע לפיהם:

"אזרחים המקבלים דיווח מרשות הרישוי אודות צבירת נקודות בגין עבירות תעבורה שעברו ובהתאם הודעה בדבר אמצעי תיקון – כגון הודעות על פסילת רישיון נהיגה או חובת ביצוע קורסים בנהיגה נכונה. או אז מתעורר האזרח ומבקש לגרוע מרשימת העבירות הרשומות לחובתו, עבירות מספר כדי להפחית את סכום הנקודות, כדי להסיר את רוע הגזירה של אמצעי התיקון".