טאהא נ' מדינת ישראל

החלטה

1.רישיון המבקש נפסל מנהלית ל- 60 יום על ידי קצין משטרה בעקבות האשמתו בביצוע עבירה של נהיגה רשלנית אשר הביאה להתרחשותה של תאונת דרכים, עת חצה הנאשם צומת ברמזור אדום.

2.ב"כ המבקש עותר לביטול צו הפסילה המנהלית ולטענתו קיימות נסיבות המצדיקות את ביטול הצו. לדידו, המבקש נאלץ לחצות את הצומת, עת נסע לצידו רכב שישבו בו מספר אנשים ואיימו על המבקש לפגוע בשלומו לאחר שאחד הנוסעים שישב בכיסא האחורי הוציא את ידו מתוך הרכב ושלף אקדח ובאמצעותו איים על המבקש. המבקש נאלץ להתכופף אל עבר רצפת הרכב ומשכך לא הבחין הוא באור אשר דלק ברמזור וככל הנראה, התאונה התרחשה עקב נסיבות שאינן תלויות במבקש .

3.נציגת המשטרה התנגדה לבקשה לביטול הפסילה המנהלית וטענה כי טענתו של המבקש בדבר האיום עליו אין לה על מה לסמוך. נציגת המשטרה הפנתה לתיק החקירה ולהודעות העדים אשר נכחו בזירת האירוע בזמן התאונה.

4.לאחר שעיינתי בחומר שהוצג לעיוני, נחה דעתי, כי קיימת תשתית ראייתית לכאורית בכך שהמבקש חצה את הצומת, עת דלק ברמזור אור אדום. גרסתו של המבקש לפיה אויים על ידי רכב אחר מקומה להיבדק בבית המשפט, אשר ישמע את העדים ויתרשם מאמינותם באופן ישיר ובלתי אמצעי. עיון בהודעותיו של המבקש וכן בתצהיר אשר צורף מטעמו לבקשה, מעלה כי מדובר בגרסה מתפתחת, המשתנה מרגע לרגע. בהודעתו הראשונה לא ציין המבקש כי ירו לעברו. בהודעתו השנייה גם לא טען זאת. אולם בתצהיר אשר הוגש מטעמו הוא ציין כי בוצע ירי לעבר הרכב שלו.

קיימות מספר תמיהות ביחס לגרסתו זו של המבקש.

לא זו אף זו, אף אם נניח לרגע כי אכן הייתה התרחשות כזו, אין בכך כדי להוביל אוטומטית למסקנה לפיה המבקש אינו אשם באירוע התאונה.

עולה השאלה, מדוע המבקש לא בלם את רכבו ו/או לא נקט בפעולות אחרות מלבד טענתו לפיה הוא התכופף על מנת להתחמק מהאיום אשר הופנה אל עברו בזמן נסיעה.

קיימים עדים ישירים, אשר ציינו באופן חד וברור כי רכבו של המבקש היה הרכב הבודד אשר נסע בזמן ההתרחשות של תאונת הדרכים. מעבר לכך, נהג הרכב האחר המעורב ציין כי רכבו של המבקש צפר לו כ- 20 מטר לפני ההתנגשות. משמע, המבקש הבחין ברכב האחר, אשר היה אותה עת בתוך הצומת, כך שטענתו כי הוא התכופף ולא הבחין ברמזור אינה יכולה לעמוד במבחן הראיות הלכאורי.

5.למבקש 63 הרשעות קודמות בתחום התעבורתי.

6.המבחן להפעלת סמכות קצין משטרה להורות על פסילה מנהלית, הינו בעיקר מידת הסיכון שיש לציבור כתוצאה מהמשך נהיגתו של הנהג שרשיונו נפסל.

7.לאחר ששקלתי את מכלול נסיבות העניין לרבות חומרת העבירה והרשעותיו הקודמות של המבקש, הנני סבור כי הפסילה המנהלית שהוטלה הינה מוצדקת וסבירה ואינני מוצא לראוי ולנכון להתערב בשיקול דעתו של קצין המשטרה שהחליט לפסול המבקש.

8.השמירה על בטחון הציבור וההגנה עליו מפני נהגים, כמבקש, המסכנים הציבור בנהיגתם עדיפה בעיני על פני טענת המבקש כי השארת הפסילה על כנה תפגע בפרנסתו.

9.לאור כל האמור לעיל, הנני דוחה בקשת המבקש.

ניתנה והודעה היום י"ח אב תש"ע, 29/07/2010 במעמד הנוכחים.

סאאב דבור, סגן נשיא

הוקלד על ידי: יפית כהן התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: