טאהא נ' מדינת ישראל

החלטה

מונחת בפני בקשה לביטול צו פסילה מנהלית למשך 30 יום שהושתה על המבקש בתאריך 16.11.09 בגין עבירה של נהיגה בשכרות .

על פי עובדות כתב אישום שהוגש נגד המבקש, בתאריך 15.11.09בשעה 2345 נהג המבקש רכב כשהוא שיכור ונערכה לו בדיקת נשיפה שהעלתה תוצאה של 355 מיקרו גרם בליטר אוויר נשוף.

ב"כ המבקש טוען כי פסילת הרישיון פוגעת פגיעה קשה בכלכלת משפחתו של המבקש. כמו כן, לדבריו, הואיל ובסיום האירוע התיר השוטר למבקש לנהוג ולא מצא אותו מסוכן לציבור, אין לראותו מסוכן לנהיגה כיום.

ב"כ המשיבה מתנגדת לבקשה בנימוק של מסוכנות לשלום הציבור.

לאחר שבחנתי את חומר החקירה שהוגש לעיוני, מצאתי כי קיים חומר ראיות לכאורה להוכחת עובדות כתב האישום.

למבקש נערכה בדיקת נשיפה במכשיר נשיפה והתוצאה שהתקבלה עולה על המידה הקבועה בחוק ומהווה ראיה לכאורה להיותו שיכור. אופן נהיגתו של המבקש ברכב ואופן התנהגותו על פי טופס בדיקת מאפיינים מצביע אף הוא על היותו, לכאורה, שיכור. רכבו של המבקש נראה כשהוא מזגזג מנתיב לנתיב תוך השמעת חריקות גלגלים. המבקש התנדנד בעמידה, בהליכה על קו חרג מהקו, טעה בספירת צעדים והתנדנד, וכן החטיא בהבאת אצבע לאף בעיניים עצומות. המבקש הודה בשתיית כוס ויסקי, התנהגותו הייתה רדומה ומפיו נדף ריח חזק של אלכוהול. השוטר התרשם מהשפעה כבדה של אלכוהול.

לשאלת מסוכנותו של נהג , המסוכנות נמדדת באמצעות שני מקורות .

וכך קבע כבוד השופט מלץ בבש"פ 513/88 מדינת ישראל נ' רז גוליו :

" השאלה המרכזית במקרים כגון אלה היא, האם נהיגתו של הנהג המעורב מסכנת את בטחון הציבור בדרכים. על אלה ניתן ללמוד משני מקורות : התנהגותו של הנהג בתאונה הנדונה, והתנהגותו בדרכים בדרך כלל, כפי שהיא באה לידי ביטוי בהרשעותיו הקודמות"

אין צורך להכביר מילים אודות הסיכון הטמון בנהיגה בשכרות ואין עוררין על כך שמדובר בעבירה חמורה המסכנת את שלום הציבור ועל כן יש בכך בלבד כדי להצביע על מסוכנות .

המבקש הינו נהג חדש האוחז ברישיון נהיגה ישראלי מזה כשנה בלבד.

לחובתו של המבקש עבר תעבורתי מכביד הכולל עבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה בהיותו בלתי מורשה לנהיגה, בטרם הוציא רישיון נהיגה.

טיעוני ב"כ המבקש בדבר פגיעה כלכלית במשפחה הנתמכת על ידי המבקש אין בה כדי להוות שיקול מכריע במסגרת השיקולים ששוקל בית המשפט לעניין בקשה לביטול פסילה מנהלית, במיוחד נוכח חומרת העבירה, ותק נהיגה קצר ועבר תעבורתי שאינו תקין.

לאחר שהמבקש נמצא שיכור ונרשם נגדו כתב אישום בעבירה של נהיגה בשכרות, אפשר לו שוטר לנהוג ברכב. לא מצאתי בכך נסיבה הפוגמת בהחלטת הפסילה שכן ניתנה למבקש אפשרות לנהוג רק לאחר שפגה השפעת האלכוהול בחלוף פרק זמן של שעה וחצי. השוטר ערך למבקש בדיקת נשיפה נוספת ורק כאשר וודא כי רמת האלכוהול בגופו של המבקש ירדה לרמה של 230 מיקרו גרם המותרת בחוק וכי אינו שיכור, נתן לו אפשרות לנהוג ברכב, וזימנו לשימוע בפני קצין משטרה בשעות אחר הצהרים באותו יום.

נוכח האמור לעיל תישאר הפסילה המנהלית בעינה.

הבקשה נדחית.

נוכח מסוכנות איני נעתרת לבקשה לסווג הפסילה לנהיגת מלגזה.

המזכירות תעביר את ההחלטה לב"כ המבקש לפקס' מס' 04-6405425.

ניתנה היום, י"ג כסלו תש"ע, 30 נובמבר 2009, בהעדר הצדדים.