טאהא נ' חלף ואח'

פסק דין

הערעור הועבר לתגובת המשיב מס' 1 –החייב אשר לא הגיב לו והמועד לכך חלף.

חרף זאת דין הערעור להידחות.

בפני ערעור על החלטת ראש ההוצ"לפ מיום 26.2.12 לפיה הוא דחה את בקשת המערער –הזוכה לתת פקודת מאסר נגד המשיב מס' 1 תוך ציון כי "הבקשה אינה מצביעה על הליך אשר לשם הבטחת ביצועו יש עילה למאסר החייב".

אכן המערער השתית את בקשתו,כמו גם הערעור שבפני, על תקנה 22 (א) לתקנות ההוצ"לפ, הקשורה לסעיף 13 לחוק ההוצ"לפ.

סעיף 13 לחוק ההוצ"לפ מאפשר מעצר חייב או אדם אחר מטעמו באם הונח יסוד סביר כי אותו חייב עושה או זומם לעשות מעשה שיש בו כדי למנוע הליך הוצ"לפ או להפריע בביצוע של אותו הליך.

מהחמר אשר צורף להודעת הערעור(בקשה לא שלמה ולא צורף לה תצהיר),כמו גם מהודעת הערעור, לא ניתן ללמוד מהוא אותו הליך שהחייב עושה או זומם למנוע או להכשיל.

עצם אי תשלום החוב ע"י החייב אין בו כדי להעיד,מניה וביה, כי החייב מונע או מכשיל הליך הוצ"לפ מסויים.

אוסיף כי פתוחה בפני המערער הדרך לנקוט בהליכי מאסר נגד החייב,לשם אכיפת תשלום , ע"פי פרק ז 2 לחוק ההוצ"לפ.

לפיכך החלטת כב' הרשם מר מוהנד חלאילה בדין יסודה והנני דוחה את הערעור.

אין צו להוצאות.

להמציא פס"ד זה לידי ב"כ המערער

ניתן היום, ט' סיון תשע"ב, 30 מאי 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: