ט.ח. נ' מדינת ישראל

השופט י' אלרון:

1. ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (השופט י' בן חמו) בת"פ 26024-12-16 מיום 3.10.2017, בגדרו נגזרו על המערער 10 חודשי מאסר בפועל; 12 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים לבל יעבור על אחת מן העבירות בהן הורשע; ופיצוי כספי למתלוננת בסך 1500 ש"ח. כמו כן, הופעל מאסר מותנה בן 5 חודשים אשר הוטל על המערער בת"פ 35615-12-15, כך ש-4 חודשים ירוצו במצטבר לעונש המאסר בפועל וחודש אחד בחופף לו.

2. המערער הורשע, על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של איום בכתב לרצוח, לפי סעיף 307 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק), ואיומים, לפי סעיף 192 לחוק.

3. על פי עובדות כתב האישום המתוקן, ביום 5.12.2016 התקשר המערער אל ג.ע. (להלן: המתלוננת) ממכשיר הטלפון שברשותו. משסירבה המתלוננת לשוחח עמו, קילל אותה המערער ואיים עליה. בתגובה להזהרתה של המתלוננת כי תפנה למשטרה, השיב המערער כי הוא עצמו המשטרה, וניתק את השיחה. מיד לאחר מכן, בין השעות 7:26 ל-12:47, שלח המערער למכשיר הטלפון של המתלוננת מספר רב של הודעות טקסט ובהן איים עליה ברצח ובפגיעה בכבודה ובגופה, בכוונה להפחידה.

             במסגרת זו כתב המערער, בין היתר: "אני נשבע בחיים שלך, את תשלמי בחיים שלך על מילה כזאת", "תרגיזי אותי, תרגיזי אותי כדי שאני אשרוף את הפרצוף שלך עם חומצת מלח", "אני אגמור את החיים שלך", "אני אפגע באבא שלך באחים שלך ובני הדודים שלך ובני הדודות שלך וכל מי שתומך בך".

4. בתסקיר שירות המבחן למבוגרים שהוגש לבית משפט קמא ביום 16.5.2017 צוין כי המערער אמנם קיבל אחריות פורמאלית על מעשיו, אולם התמקדותו הבלעדית במחיר האישי ששילם במסגרת ההליך הפלילי וחוסר יכולתו להכיר בנזק שנגרם למתלוננת, משקפים קושי בהבנת הבעייתיות הטמונה במעשיו ובנטילת האחריות לביצועם. עוד תואר המערער כאימפולסיבי ותוקפני בסיטואציות בהן חווה תחושת דחייה.

             לאור האמור ובעקבות הערכת שירות המבחן כי קיים סיכון גבוה להישנות עבירות מצדו של המערער בעתיד, וכי המערער אינו מבטא נזקקות טיפולית, לא בא שירות המבחן בהמלצה טיפולית בעניינו.

             בתסקיר משלים שהוגש לבית משפט קמא ביום 12.9.2017 לא מצא שירות המבחן לשנות מקביעותיו לעיל.

גזר דינו של בית משפט קמא