חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

חתחות נ' חתחות ואח'

: | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום עכו
1395-07-08,29144-12-09
9.9.2013
בפני :
שושנה פיינסוד-כהן

- נגד -
:
עמאד חתחות
:
1. ח'אלד חתחות
2. עדן בר חברה קבלנית בע"מ

החלטה

החלטה

כללי

1.התובע הגיש תביעה זו לפיצוי בגין נזקי גוף אשר נגרמו לו לטענתו כתוצאה מאירוע תקיפה נטען מיום 13.12.03. לטענת התובע במהלך שהותו במקום עבודתו, מחסן עצים/ נגריה, בה הועסק גם אחיינו, הנתבע 1 (להלן גם: "הנתבע"), פרץ ויכוח בניהם ובמהלכו תקף אותו הנתבע במלחציים מברזל, הפיל אותו על הרצפה, חנק אותו בשתי ידיו ובעט בו תוך שהוא מאיים עליו שיהרוג אותו.

2.הדיון התנהל בשני תיקים מאוחדים שעניינם אותו אירוע.

תביעת התובע כאן, ת.א. 1395-07-08, כאשר בראשיתם של הליכים אלו נתבעו גם נתבעים 3-5, מכוח טענה להיותם בעלי מפעל העצים/ הנגרייה, אשר לטענת התובע לא מנעו את האירוע וכי על אף התראות חוזרות ונשנות מצדו עצמו את עיניהם, ואף המשיכו להעסיק הנתבע מספר חודשים לאחר אירוע התקיפה. על-פי פסק דין מיום 22.9.11 שניתן בהסכמת הצדדים, נדחתה התביעה כנגד הנתבעים 3-5. אשר לנתבעת 2, חברת כוח האדם אשר לטענת התובע העסיקה את התובע ואת הנתבע אצל הנתבעים 3-5, במהלך הדיון מיום 19.10.2009 הודיע התובע כי לאחר בירורים שערך, הנתבעת 2 לא קיימת עוד ועל כן ביקש למחקה מכתב התביעה.

הדיון בתיק זה אוחד עם הדיון בת.א. 29144-12-09 שם הוגשה תביעת המוסד לביטוח לאומי כנגד הנתבע דכאן והבעלים של מקום העבודה לשיבוב בגין תשלומי המל"ל לתובע. ביום 1.2.12 ניתן פסק דין, בהתאם להסכמת הצדדים הדוחה תביעה זו ללא צו להוצאות.

3.בשלב ראשון ומאחר שטרם ניתן פסק דין המורה על מחיקתה של הנתבעת 2 חרף בקשת התובע כבר בדיון מיום 19.10.2009, הנני מורה על מחיקת התביעה כנגד הנתבעת 2. דיוננו להלן נסוב כאמור אך על שאלת אחריותו של הנתבע בלבד.

ההליך הפלילי בבית המשפט המחוזי

4.כנגד הנתבע הוגש כתב אישום לבית המשפט המחוזי בחיפה (ת.פ 4079/05) בגין גרימת חבלה בכוונה מחמירה ואיומים. תחילה הורשע הנתבע בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום. לאחר הרשעתו, התעוררה שאלה בדבר מצבו הנפשי. בית המשפט המחוזי (כב' השופט פינקלשטיין) קבע בעקבות חוות דעת שהוגשה לפניו, כי הנאשם (הנתבע דכאן) אינו מסוגל לעמוד לדין וכי אינו בר עונשין. בנסיבות אלו קבע כב' בית המשפט כי מבוטלת הכרעת הדין. בית המשפט קבע כי הנאשם איננו בר עונשין, והורה על טיפול מרפאתי מכוח סעיף 15(ב) לחוק לטיפול בחולי נפש (החלטה מיום 30.3.2006).

המסגרת הדיונית בתביעה זו

5.תחילה החלה שמיעת ראיות בתיק. לאחר שנשמעו חלק מן הראיות הודיעו הצדדים דבר הסכמותיהם בדבר המשך ההליכים רק בין הצדדים דכאן הגיעו הצדדים להסכמה דיונית על פיה "...הממצאים העובדתיים, שיהוו תשתית להכרעה בתיק זה יהיו אותם ממצאים עובדתיים שנקבעו על ידי ביהמ"ש המחוזי במסגרת ת.פ. 4079/05." הצדדים הגישו סיכומי טענותיהם בכתב לעניין האחריות בלבד.

6.נמצא אם כן, כי התשתית העובדתית להכרעות בתיק זה הינן ההכרעות העובדתיות של בית המשפט המחוזי בהכרעת הדין אשר בסופו של יום בוטלה. לפיכך הכרעות עובדתיות אלו תוקפן יפה להליך אזרחי זה לא מכוחו של סעיף 42א לפקודת הראיות אלא מכוח ההסכמה הדיונית של הצדדים.

טענות הנתבע

7.בהגנתו מודה הנתבע, כי דחף את התובע ותוך כדי נפילתו נפל עליו כלי עבודה ופגע בו. עיקר הגנתו של הנתבע מושתתת על כך, כי מאחר שפעל מתוך מניעים פסיכוטיים שנבעו ממחלתו הרי שהוא אינו בא עונשין. בעטיה של מחלת הנפש המצטרפת למעשה הקנטור וההתגרות מצד התובע, טוען כי שרוי היה במצב של דחף שאינו בר כיבוש המכונה אוטומטיזם. בשל אי יכולתו להימנע מביצוע המעשה טוען, כי הוא פטור מאחריות בנזיקין. בפרט טוען הנתבע, כי אין להטיל עליו אחריות בנזיקין במיוחד בכל הנוגע לעוולת התקיפה הדורשת קיומו של יסוד נפשי של כוונה שכן פעל בהעדר כל אלמנט של "רצייה". בנוסף טוען הנתבע לאשם תורם מצד התובע אשר פעל מתוך קנטור והתגרות שגרמו לאלימות בין הצדדים.

8.השאלה שלפני הנה השאלה העקרונית בדבר אחריותו של הנתבע ובפרט נוכח מסקנות בית המשפט המחוזי בהליך הפלילי, כי אינו מסוגל לעמוד לדין ואינו בר עונשין.

התשתית העובדתית

9.כאמור, על אף הכחשת הנתבע הרי שעל פי הסכמת הצדדים התשתית העובדתית היא כקביעת בית המשפט המחוזי.

10.בית המשפט המחוזי בהליך הפלילי קיבל את העובדות הנטענות בכתב האישום אשר הונח לפניו והעדיף את גרסת התובע כאן (המתלונן שם), על פני גרסת הנתבע כאן (הנאשם שם).

לפיכך התשתית העובדתית הינה על פי המפורט בסעיף 1 להכרעת הדין כמפורט-

"...המדובר באירוע שאירע בסכנין לפני כשנתיים. לפי הנאמר בכתב האישום הרי בתאריך 13.12.03, בנגריית רנטוס בסכנין (להלן: הנגרייה), פרץ ויכוח בין הנאשם לבין עמאד חתחות (להלן: המתלונן), ובמהלכו תקף הנאשם את המתלונן, בכך "שהיכה בו במוט ברזל על פניו, הפיל אותו אל הריצפה, חנק אותו בשתי ידיו ובעט בו, תוך שהוא מאיים אליו שיהרוג אותו." כתוצאה מכך נגרם למתלונן קרע בדרכי הדמעות בעין שמאל, שבר מרוסק בעצם הפנים המטומות תת עוריות בזרוע שמאל וכאב בגב התחתון."

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>