חשש קידושין בהצעת נישואין המלווה בנתינת טבעת – צדדי ההיתר והכרעה

הופיעה לפנינו המבקשת ואמרה שהפנו אותה מהרבנות פתח תקווה. אמרה שהתארסה ל[פלוני] שהציע לה נישואין כחצי שנה לפני פסח.

לשאלת בית הדין אם הסכימה לכך, השיבה המבקשת: "כן," הוסיפה שאירוע זה היה בבית שלו, בחצר. ואמרה: "המשפחה שלו היו, אביו, אמו, שתי אחיותיו. המשפחה שלי גם היו – אבי, אמי, אחיותיי, דודתו מצד האמא וחבר של אחותו."

בפרוטוקול הדיון מפורט עוד:

ביה"ד: מי זה החבר של אחותו?

המבקשת: קוראים לו [ר'].

ביה"ד: הוא בן אדם דתי?

המבקשת: לא. הוא נוסע בשבת. חוץ מהם אף אחד לא היה. זה היה ב[...] ברחוב [...]

ביה"ד: חוץ מאנשים אלו, לא היו עוד שאינם קרובי משפחה?

המבקשת: לא. הוא שם לי את הטבעת על האצבע ואמר לי "התנשאי לי?" היססתי קצת ואמרתי: "כן." ואז הוא שם לי את הטבעת על היד. את הטבעת אימא שלו קנתה. לא הרגשתי טוב אחרי זה ושבועיים אחרי אמרתי לו שאני רוצה לבטל את העניין. החזרתי לו את הטבעת.

ביה"ד: מה הבנת כשהוא נתן לך את הטבעת? שהוא רוצה להינשא באותו אירוע או בעתיד?

המבקשת: בעתיד. זה ברור. לא חשבתי שעכשיו. היה ברור לי שהנישואין יהיו בעתיד.

ביה"ד: יש לך את הפרטים שלו?

המבקשת: כן. כרגע הוא גר בארצות הברית. יש לי את הטלפון שלו ויש לי את הפרטים שלו. אמרתי לו שאני באה לכאן.

ביה"ד: אפשר לדבר איתו כעת?

המבקשת: אנסה להתקשר אליו.

ביה"ד: הוא לא דיבר איתך לפני אותו מקרה על קידושין?

המבקשת: לא.