- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- דיני עבודה
- ביטוח
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- דיני תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- משפט מנהלי וחוקתי
- גישור ובוררויות
- משפט בינלאומי
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני חינוך
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- ירושות וצוואות
- נוטריון
חשיבות ההבחנה עבור העותר בין סגירת תיק פלילי בשל חוסר ראיות או בשל חוסר עניין לציבור - מחד, לבין סגירתו בשל חוסר אשמה - מאידך
|
בג"צ בית המשפט העליון |
2682-99
26.2.2001 |
|
בפני : 1. ט' שטרסברג כהן 2. ד' דורנר 3. י' אנגלרד |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: דוד אפל עו"ד משה ישראל |
: 1. פרקליטות המדינה 2. פרקליטות מחוז המרכז 3. משטרת ישראל עו"ד שי ויצק |
השופטת ט' שטרסברג-כהן:
עניינה של העתירה הוא בקשת העותר כי בית המשפט יורה לפרקליטת המדינה ולפרקליטת מחוז
המרכז למשטרה לשנות את עילת סגירת תיקי החקירה שנפתחו נגדו. השינוי המבוקש הוא,
שהתיקים ייסגרו בעילה של "אין במעשה משום עבירה פלילית" במקום בעילת סגירתם, שהיא,
"חוסר עניין לציבור". כן מתבקש בית המשפט להורות למשטרה למחוק מרישומיה כל איזכור
הנוגע לתיקי החקירה האמורים.
1. לפני כ11- שנים נפתחו נגד העותר תיקי חקירה פליליים. המשטרה המליצה להעמיד את
העותר לדין בכל התיקים, בהיותה בדעה כי קיימות ראיות מספיקות לשם העמדה לדין.
פרקליטת מחוז המרכז החליטה להגיש נגד העותר כתב אישום בתיקים מסוימים שעניינם פרשה
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|