חרירי נ' מימרן

החלטה

בפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק הדין ובקשה לביטול פסק הדין.

העובדות בקצרה

1.התובע תבע את הנתבע בתביעה כספית ע"ס 30,000 ₪. לטענת התובע, ביום 28.09.06, ובזמן שעבד כנהג אוטובוס בנצרת עילית, תוך כדי עצירה במהלך נסיעה, על מנת שהכביש יתפנה, עצר הנתבע את רכבו מסוג טויוטה, התקרב לדלת אוטובוס התובע, ולאחר שהתובע פתח את הדלת, קילל הנתבע את התובע במילים גסות, התנפל עליו, תקף אותו, תפס אותו בצוואר וחנק אותו וסטר לתובע במכות חזקות ואף שרט לו את הפנים.

2.למקום האירוע נאספו נהגים נוספים אשר הפרידו בין השניים, ומשטרה אשר הייתה במקום גבתה את עדויות הצדדים.

3.הנתבע לא הגיש כתב הגנה, ועל כן ניתן פסק דין בהעדר ביום 10.07.08.

טענות הנתבע

4.הנתבע טוען כי הוא מעולם לא קיבל את כתב התביעה לידיו, וכי נודע לו לראשונה על התיק אך ורק ביום 03.06.09, עת הגיעה לביתו אזהרה מאת ההוצאה לפועל. הנתבע, כך הוא טוען, אינו בקי בענייני משפט, הניח את האזהרה בצד כדי לפנות לעו"ד על מנת לטפל בעניינו, אך בשל מחלה קשה אשר פקדה את אחותה של רעייתו ממנה נפטרה ביום 15.10.09, "נשכח ממנו" עניין האזהרה, ולכן לא פנה לעו"ד, עד אשר ביום אחד גילה כי הוטל עיקול על חשבונו.

הנתבע מוסיף כי לאור ההלכה הפסוקה יש לתת לו את יומו בבית המשפט, ויש לראות בסיבה לאי הגשת כתב ההגנה כטעם מיוחד המצדיק היעתרות לבקשה.

5.לסיכויי הגנתו טוען הנתבע כי הוא זה אשר הותקף ע"י התובע ולא ההיפך. הוא מדגיש כי על אף שהמשטרה גבתה עדויות של אנשים נוספים אשר נכחו במקום האירוע, מעולם לא הוגש כתב אישום כנגדו, ולא בכדי. הנתבע טוען עוד כי העדויות של העדים לא נגבו באותו זמן, ומכאן עולה חשד של תיאום גרסאות ביניהם.

טענות התובע

6.התובע הגיב לבקשה וטען כי יש לדחותה על הסף. לטענתו, הנתבע מודה כי הוא זנח את האזהרה ואין לראות במות אחותה של אשתו כטעם מיוחד אשר מצדיק הארכת מועד.

7.הוא מדגיש כי כתב התביעה יחד עם ההזמנה לדין הומצאו לנתבע ביום 28.04.08, ומכאן אין מקום לבטל את פסק הדין מחובת הצדק.

8.התובע סבור אף כי אין מקום לבטל את פסק הדין מתוקף שיקול דעת בית המשפט. לטעמו, הנתבע לא הצביע על סיכויי הצלחה, הוא לא פירט את גרסתו העובדתית לאשר התרחש ביום האירוע, לא הוכחש על ידו אירוע התקיפה, אך הטיל את כל הדופי במשטרה ובעדויות ובסתירות הקיימות.

9.היום התקיים דיון בבקשה, והתובע לא חקר את הנתבע על תצהירו.

דיון

10.תקנה 528 לתקנות סדר דין אזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות") קובעת כי בעל דין אשר לא מגיש בקשה לביטול ההחלטה תוך המועד אשר נקבע בתקנה 201 לתקנות, קרי, תוך 30 ימים מיום שקיבל את ההחלטה לידיו, עליו להגיש בקשה להארכת מועד ולפרט בבקשתו זו טעמים מיוחדים המצדיקים הארכת מועד כמבוקש.

רבבות של פסקי דין והחלטות דנו בפירוש המונח "טעם מיוחד", ולא אחת נפסק כי טעם למחדלו של בעל דין באי הגשת כתב הגנה במועד, עליו להיות נעוץ בסיבה חיצונית אשר אינה קשורה בבעל הדין (ראה רע"א 10436/07 ציון נ' בנק הפועלים בע"מ, (פורסם בנבו 28.04.08).

הנתבע בענייננו טוען כי לא קיבל את כתב התביעה לידיו, ומנגד התובע טוען כי כתב התביעה נמסר לידיו ביום 28.04.08. נטל ההוכחה כי כתב התביעה התקבל לידי הנתבע מוטל על שכמו של התובע. התובע לא חקר את הנתבע על תצהירו, ולא הוכיח בפני בית המשפט כי כתב התביעה נמסר לנתבע, וכי אין לקבל את טענת הנתבע בדבר אי קבלת כתב התביעה, ומכאן יש לקבל את טענת הנתבע כי כתב התביעה לא הומצא לידיו.

יחד עם זאת, הנתבע מודה בריש גלי כי הוא קיבל את האזהרה בתיק ההוצל"פ עוד ביום 03.06.09, כלומר היה עליו להגיש בקשה לביטול פסק הדין תוך 30 ימים, כאשר המועד האחרון הוא 03.07.09.