חריר נ' מנטין ואח'

החלטה

מונחת בפני בקשה לביטול הסכם אשר קיבל תוקף של פסק דין.

הבקשה הוגשה כבקשה במסגרת תיק בו ניתן פסק דין.

דין הבקשה להידחות; אנמק:

ראשית, הליך זה הוא הליך עיקרי ולא בקשת ביניים והיה על התובע להגיש תובענה בה הוא עותר לביטול ההסכם.

שנית, פסק דין המאשר הסכם פשרה משלב בחובו שתי תכונות- תכונות של פסק דין ותכונות של הסכם.  ראה מהעת האחרונה- ע"א 7399/10 חלפון נ' ממ"י [פורסם בנבו] מיום 8/11/10, כדלקמן-:

 "כידוע, פסק דין שניתן בהסכמה ממזג בתוכו תכונות של הסכם ותכונות של פסק דין [ראו למשל: ע"א 4272/91 ברבי נ' ברבי, פ"ד מח(4) 689, 698 (1994)]. ביטול פסק דין שניתן בהסכמה, מחמת פגם שנוצר ברובד ההסכמי שלו, ייעשה רק מקום שבו הוכח כי קיימים טעמים כבדי משקל המצדיקים את הביטול [ראו: ע"א 2495/95 בן לולו נ' אטראש, פ"ד נא(1) 577, 591, 593 (1997); רע"א 4976/00 בית הפסנתר נ' מור, פ"ד נו(1) 577, 586-585 (2001)].

הביטול כאן הוא בעקבות הפרת הסכם ולא בגין כל עילה אחרת. ההסכם בין הצדדים מסדיר סוגיה זו ודן במקרה של אי תשלום.

כך קובע ההסכם:

"כל המיטלטלין נשוא כתב התביעה הם בבעלות המבקש. כנגד תשלום סך של 22,400 ₪ שישולם על ידי משיבים 2 ו- 3, הבעלות בציוד תועבר לידי המשיב מס' 2. הסכום ישולם תוך 30 יום מהיום. כנגד התשלום לא יהיה למי מהצדדים כל טענה ו/או דרישה ביחס להסכמים ביניהם והדבר מהוה סילוק מלא וסופי. היה והסכום לא ישולם במועד הנ"ל, המבקש/התובע יהיה רשאי לקבל לידיו את הציוד נשוא התובענה. "

אם כך כל הטענה היא בדבר הפרת ההסכם ואי תשלום התמורה ובגין כך אין צורך בהליך שננקט על ידי המבקשים בביטול ההסכם ויכול הוא לפנות לאכיפתו.

שלישית, אחזור ואפנה את המבקש להחלטתי מיום 2/6/10 ובה ציינתי:

"ראשית, ניתן לאכוף את פסק הדין בלשכת ההוצאה לפועל. זו דרך המלך. ניתן להגיש את השקים לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל כהליך אכיפה לצורך ביצוע הפן הכספי של ההסכמה, במסגרתו לדרוש לנקוט בהליך מימוש ועיקול הציוד.

שנית, פסק הדין ניתן לאכיפה על פי חוק ההוצאה לפועל על ידי נקיטת הליך למסירת המיטלטלין וזאת על ידי הגשתו לביצוע לפי הוראת סעיף 61 לחוק ההוצאה לפועל חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 ,הקובע: "(א) הטיל פסק הדין על החייב למסור נכס, יתפוס המוציא לפועל את הנכס וימסרנו למי שזכאי לקבלו לפי פסק הדין. (ב) קבע המוציא לפועל שלא ניתן לתפוס את הנכס ולא נקבע בפסק הדין הסכום שיש לשלם תמורתו, רשאי הזוכה לפנות לבית המשפט שנתן את פסק הדין ולבקש שישום את הנכס, ומשנקבעה השומה יוצא פסק הדין לפועל כאילו נקבע בו סכום השומה מלכתחילה. "

 שלישית, ניתן לאכוף את יישום פסק הדין על פי שתי החלופות בסעיף 61 שכן ההסכם קבע מסירת הנכס ולחילופין קבע שווים של המיטלטלין הכל כקבוע בהסכם.השווי שהוסכם עליו והמהווה שומה מוסכמת הינו סכום של סך של 22,400 ₪. אי לכך אם לא ניתן לבצע מסירת הנכס בפועל ניתן להפוך את הסכום נגד הנתבעים שהתחייבו לסכום כספי."

גם מנימוקי החלטתי אז, יש לדחות בקשה זו ואפנה אותו למסלול שנקבע בהחלטתי אז וחלפה מאז שנה ועודנו באותה נקודה.

אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ב' תמוז תשע"א, 04 יולי 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: